השם הקדוש עולה עד הכסא ושכינה עליונה ותחתונה מודות לכהן
נשא · מצוה לכהן לברך בזקיפות אצבעות - סוד ששים אותיות טסות ברקיע · מאמר 18 · פיסקה 6 · דף קמה ע"א
לשון הזוהר
שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּנָפְקָא מֵהַאי, סַלְּקָא לְעֵילָּא, עַד הַהוּא כֻּרְסְיָיא דִּלְעֵילָּא. וְכֹלָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וּשְׁכִינְתָּא דִּלְתַּתָּא, אוֹדָן בְּכַהֲנָא בְּאִינּוּן בִּרְכָאָן, וְכָל אִינּוּן שִׁתִּין מְמָנָן. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרַכֵם׳ - וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבָרֵךְ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. (ע"כ) (פקודא כ"ג לכבד אב וכו' פ"ג ע"א)
תרגום
הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁיּוֹצֵא מִזֶּה עוֹלֶה לְמַעְלָה עַד אוֹתוֹ הַכִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה. וְהַכֹּל, שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וּשְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה, מוֹדִים לַכֹּהֵן בְּאוֹתָן הַבְּרָכוֹת וְעַל אוֹתָם שִׁשִּׁים מְמֻנִּים. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׳ (במדבר ו, כז) - וְאָז הקב"ה מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. (ע"כ רעיא מהימנא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שמא קדישא דנפקא מהאי, סלקא לעילא, עד ההוא כרסייא דלעילא. וכלא שכינתא עלאה, ושכינתא דלתתא, אודן בכהנא באינון ברכאן, וכל אינון שתין ממנן. ועל דא כתיב, ׳ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם׳ - וכדין קודשא בריך הוא מברך לון לישראל. (ע"כ) (פקודא כ"ג לכבד אב וכו' פ"ג ע"א)
התרגום: השם הקדוש שיוצא מזה עולה למעלה עד אותו הכסא שלמעלה. והכל, שכינה עליונה ושכינה תחתונה, מודים לכהן באותן הברכות ועל אותם ששים ממנים. ועל זה כתוב, ׳ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם׳ (במדבר ו, כז) - ואז הקב"ה מברך את ישראל. (ע"כ רעיא מהימנא).
מן המפרשים
אור החמה: שמא קדישא. דהיינו שם המצטרף בברכת כהנים נקשר ועולה עד ההוא כורסייא דלעילא דהיינו עד הבינה כדי שהדבור יעלה ממעשה מלכות להקשר במחשבה בינה..
הסולם: שמא קדישא דנפקא וכו׳ : השם הקדוש היוצא מברכת כהנים עולה למעלה עד כסא ההוא שלמעלה, שהוא בינה. והכל, שכינה העליונה שהיא בינה, ושכינה תחתונה, שהיא מלכות, מודים ומסכימים עם הכהן בברכות האלו, וכל אלו ששים ממונים שעל כל אות ואות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: