כהן הפורש ידיו צריך שהאצבעות לא יתחברו כדי שלא יתערבו הכתרים
נשא · כה תברכו אמור להם - סוד עשרים ושתים אותיות ברכת כהנים · מאמר 15 · פיסקה 14 · דף קמו ע"ב
לשון הזוהר
תָּאנָא, כַּהֲנָא דְּפָרִיס יְדוֹי, בָּעֵי דְּלָא יִתְחַבְּרוּן אֶצְבְּעָן דָּא בְּדָא, בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כִּתְרִין קַדִּישִׁין, כָּל חַד וְחַד בִּלְחוֹדוֹי, כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ, בְּגִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בָּעֵי לְאִתְפָּרְשָׁא בְּאַתְוָון רְשִׁימִין דְּלָא לְאַעְרְבָא דָּא בְּדָא, וְלָא יִתְכַּוְון (נ"א ולאתכוונא) בְּאִינּוּן מִלִּין.
תרגום
לָמַדְנוּ, כֹּהֵן שֶׁפּוֹרֵשׂ יָדָיו, צָרִיךְ שֶׁהָאֶצְבָּעוֹת לֹא יִתְחַבְּרוּ זוֹ בָּזוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ כְתָרִים קְדוֹשִׁים כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְבַדּוֹ כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ צָרִיךְ לְהִתְפָּרֵשׁ בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת שֶׁלֹּא לְעָרֵב זֶה בָּזֶה, וְלֹא יִתְכַּוֵּן (ולהתכון) בְּאוֹתָם דְּבָרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, כהנא דפריס ידוי, בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא, בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי, כמה דאתחזי ליה, בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא, ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין.
התרגום: למדנו, כהן שפורש ידיו, צריך שהאצבעות לא יתחברו זו בזו, כדי שיתברכו כתרים קדושים כל אחד ואחד לבדו כמו שראוי לו, משום ששם הקדוש צריך להתפרש באותיות רשומות שלא לערב זה בזה, ולא יתכון (ולהתכון) באותם דברים.
מן המפרשים
מקדש מלך: בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא מכאן משמע הפך מ"ש הש"ע שצריכים הכהנים לעשות ה' אוירים וכאן אומר שכל האצבעות יהיו מפורדות זה מזה כדמפרש הטעם: ה"ג דלא לאערבא דא בדא ולאתכוון באינון מלין:
אור החמה: כל חד וחד בלחודוי פי' כדפי' לעיל שאין הספירות יונקים זו מזו אלא כולם יחד בשוה מהמקור לכך צריך להפרידם לעשר אצבעות להראות שהם עשר יונקים ממקור א' בשוה כלם פונים למעלה אל המקור ואמר.
זוהר הרקיע: שם ע"ב תאנא כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין וכו'. וצ"ע כפי זה משמע שכל אצבע צריך שיהיה בפ"ע והפוסקים כתבו שא"צ להניח רק ה' אוירים ואמנם הכוונה הוא כי הנה ע"י ברכת כהנים נעשה חב"ד לז"א…