אין שכינה שורה במי שלא נשא אשה - כהנים צריכים חסד לברך
נשא · כי מאיש לוקחה זאת - סוד חסד וצדק בזכר ונוקבא וכהן נשוי · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף קמה ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מִשּׁוּם דְּלֵית שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא, בְּמַאן דְּלָא אַנְסִיב, וְכַהֲנֵי בַּעְיָין יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר עַמָּא, לְאַשְׁרְיָיא בְּהוּ שְׁכִינְתָּא. וְכֵיוָן דְּשָׁרַת בְּהוּ שְׁכִינְתָּא, שַׁרְיָא בְּהוּ חֶסֶד, וְאִקְרוּן חֲסִידִים, וּבַעְיָין לְבָרְכָא עַמָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהילים קמה י) ׳וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׳. וּכְתִיב, (דברים לג ח) ׳תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ׳- וּמִשּׁוּם דְּכַהֲנָא אִקְרֵי חָסִיד, בָּעֵי לְבָרְכָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, ׳דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרַכוּ׳- מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּאִקְרוּן חֲסִידִים, וּכְתִיב ׳וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׳.
תרגום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּמִי שֶׁלֹּא נָשָׂא אִשָּׁה, וְכֹהֲנִים צְרִיכִים יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָעָם לְהַשְׁרוֹת בָּהֶם שְׁכִינָה. וְכֵיוָן שֶׁשּׁוֹרָה בָהֶם שְׁכִינָה, שׁוֹרֶה בָהֶם חֶסֶד, וְנִקְרָאִים חֲסִידִים, וּצְרִיכִים לְבָרֵךְ אֶת הָעָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) ׳וַחֲסִידֶיךְ יְבָרְכוּכָה (תהלים קמה, י)׳. וְכָתוּב (דברים לג) ׳תֻּמֶּיךְ וְאוּרֶיךְ לְאִישׁ חֲסִידֶךְ (דברים לג, ח)׳ - וּמִשּׁוּם שֶׁכֹּהֵן נִקְרָא חָסִיד, צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ (במדבר ו, כג)׳ - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנִּקְרָאִים חֲסִידִים, וְכָתוּב ׳וַחֲסִידֶיךְ יְבָרְכוּכָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, משום דלית שכינתא שריא, במאן דלא אנסיב, וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא, לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא, שריא בהו חסד, ואקרון חסידים, ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב (תהילים קמה י) ׳וחסידיך יברכוכה׳. וכתיב, (דברים לג ח) ׳תמיך ואוריך לאיש חסידך׳- ומשום דכהנא אקרי חסיד, בעי לברכא. ובגין כך כתיב, ׳דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו׳- מאי טעמא. משום דאקרון חסידים, וכתיב ׳וחסידיך יברכוכה׳.
התרגום: אמר רבי יצחק, משום שאין שכינה שורה במי שלא נשא אשה, וכהנים צריכים יותר מכל שאר העם להשרות בהם שכינה. וכיון ששורה בהם שכינה, שורה בהם חסד, ונקראים חסידים, וצריכים לברך את העם. זהו שכתוב (תהלים קמה) ׳וחסידיך יברכוכה (תהלים קמה, י)׳. וכתוב (דברים לג) ׳תמיך ואוריך לאיש חסידך (דברים לג, ח)׳ - ומשום שכהן נקרא חסיד, צריך לברך. ומשום כך כתוב, ׳דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו (במדבר ו, כג)׳ - מה הטעם? משום שנקראים חסידים, וכתוב ׳וחסידיך יברכוכה׳.
מן המפרשים
אור החמה: מ"ט משום דאקרון פי' ולמה הם יכולים לברך למדה זו משום דאיקרון חסידים דהיינו שמושכים שפע מהחסד לברך המלכות כי כוס של ברכה בימין כנודע ומפני שהמלכות מתברכת מהימין והשמאל והאמצע הכריח שאין ברכת' אלא ע"י החסידים לבד שהם מחסד. וז"ש…
הסולם: אמר ר׳ יצחק וכו׳: אר״י, ע״כ הכהן אסור בעבודה כשאין לו אשה, משום שאין השכינה שורה במי שלא נשא אשה, והכהנים צריכים יותר מכל שאר העם שתשרה בהם השכינה. וכיון שהשכינה שורה בהם, שורה בהם חסד, ונקראים חסידים, וצריכים לברך את העם, ז״ש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: