ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 10: כי יפליא לנדר נזיר - סוד יין ושכר וענבים עץ אדם הראשון › פיסקה 1 (קכז ע"א)

איש כי יפליא לנדר נזיר - קושיית טעם שאסורים ענבים ולא רק יין

נשא · כי יפליא לנדר נזיר - סוד יין ושכר וענבים עץ אדם הראשון · מאמר 10 · פיסקה 1 · דף קכז ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי אִישׁ ׳כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר. נָזִיר׳ דְּאַקְדִּים בְּהַאי עָלְמָא, לְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָׁה דְּמָארֵיהּ ׳מִיַיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חוֹמֶץ יַיִן וְגוֹ'׳ (במדבר ו, ג) - הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, כֵּיוָן דְּאָסִיר לֵיהּ חַמְרָא - עֲנָבִים לָמָּה. דְּהָא בְּכַהֲנֵי כְּתִיב ׳יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְגוֹ'׳, יָכוֹל עֲנָבִים נָמֵי לָא, בַּעֲנָבִים שָׁרֵי. הָכָא לַנָּזִיר, מַאי טַעְמָא אָסַר לֵיהּ עֲנָבִים.

תרגום

בֹּא רְאֵה, אִישׁ ׳כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר׳ (במדבר ו, ב). נָזִיר - שֶׁהִקְדִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת רִבּוֹנוֹ, ׳מִיַיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְגוֹ'׳ (במדבר ו, ג). כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, כֵּיוָן שֶׁאָסוּר לוֹ יַיִן - עֲנָבִים לָמָּה? שֶׁהֲרֵי בַּכֹּהֲנִים כָּתוּב ׳יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְגוֹ'׳ (ויקרא י, ט). יָכוֹל גַּם עֲנָבִים? לֹא. בַּעֲנָבִים מֻתָּר. כָּאן לַנָּזִיר, מָה הַטַּעַם אָסוּר לוֹ עֲנָבִים?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי איש ׳כי יפליא לנדור נדר. נזיר׳ דאקדים בהאי עלמא, לאתקדשא בקדושה דמאריה ׳מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו'׳ (במדבר ו, ג) - הכא אית לאסתכלא, כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה. דהא בכהני כתיב ׳יין ושכר אל תשת וגו'׳, יכול ענבים נמי לא, בענבים שרי. הכא לנזיר, מאי טעמא אסר ליה ענבים.

התרגום: בא ראה, איש ׳כי יפלא לנדר נדר׳ (במדבר ו, ב). נזיר - שהקדים בעולם הזה להתקדש בקדשת רבונו, ׳מיין ושכר יזיר חמץ יין וגו'׳ (במדבר ו, ג). כאן יש להסתכל, כיון שאסור לו יין - ענבים למה? שהרי בכהנים כתוב ׳יין ושכר אל תשת וגו'׳ (ויקרא י, ט). יכול גם ענבים? לא. בענבים מתר. כאן לנזיר, מה הטעם אסור לו ענבים?

מן המפרשים

אור החמה: כיון דאסיר ליה חמרא שנראה שעיקר הכוונה פן ישתה וישכח מחוקק א"כ ענבים למה דלאו מידי דמשכר איהו ויגדל הקושי בענין הכהנים דכתיב בהו יין ושכר והותרו בענבים. וז"ש דהא הכא אית לאסתכלא וכו': יין לעילא. בבינה שממנה התעוררות הדין כנודע:

הסולם: ת״ח איש כי וגו׳ : בוא וראה, איש כי יפליא לנדור נדר נזיר. היינו שהקדים בעולם הזה להתקדש בקדושת אדונו. מיין ושכר יזיר חומץ יין וגו׳. כאן יש להסתכל, כיון שאסור לו יין, ענבים למה אסורים לו. שהרי בכהן כתוב, יין ושכר אל תשת וגו׳.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: