דיבור קדוש של תפילה ותורה עולה ובוקע רקיעים עד שנכנס הלילה
נשא · אשרי אדם לא יחשב ה לו עון - סוד עדות הנשמה בלילה על דיבורי האדם · מאמר 1 · פיסקה 5 · דף קכא ע"ב
לשון הזוהר
וְכַד הַהִיא מִלָּה דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵיהּ אִיהִי כְּדְקָא יָאוּת, מִלָּה קַדִּישָׁא דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא - הַהִיא מִלָּה סַלְּקָא, וּבָקַע רְקִיעִין, וְקַיְּימָא בְּאֲתָר דְּקַיְּימָא, עַד דְּעָאל לֵילְיָא, וְנִשְׁמְתָא סַלְּקָא וְאָחִיד לְהַהִיא מִלָּה, וְעָאִיל לָהּ קַמֵּי מַלְכָּא.
תרגום
וּכְשֶׁאוֹתוֹ דִבּוּר שֶׁהוֹצִיא הָאִישׁ מִפִּיו הוּא כָּרָאוּי, דִּבּוּר קָדוֹשׁ שֶׁל תְּפִלָּה וְתוֹרָה - אוֹתוֹ דִבּוּר עוֹלֶה וּבוֹקֵעַ רְקִיעִים, וְעוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁעוֹמֵד, עַד שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה וְאוֹחֶזֶת אוֹתוֹ הַדִּבּוּר וּמַכְנִיסָתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות, מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא, ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא, ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה, ועאיל לה קמי מלכא.
התרגום: וכשאותו דבור שהוציא האיש מפיו הוא כראוי, דבור קדוש של תפלה ותורה - אותו דבור עולה ובוקע רקיעים, ועומד במקום שעומד, עד שנכנס הלילה, והנשמה עולה ואוחזת אותו הדבור ומכניסתו לפני המלך.
מן המפרשים
הסולם: וכד ההיא מלה וכו׳ : וכשהמלה ההיא שהאדם הוציא מפיו היא כראוי, שהיא מלה קדושה של תורה ותפלה, אז מלה ההיא עולה ובוקעת רקיעים, ועומדת במקום שעומדת, עד שמגיע הלילה, והנשמה עולה, ואוחזת למלה ההיא, ומכניסה אותה לפני המלך.