ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 9: ׳ארבעים יום וארבעים לילה׳ - סוד מלקות המבול ופירוד הזכר מהנקבה במים › פיסקה 2 (סב ע"א)

הארץ נשחתת בחטאי בני האדם שהם עיקרה

נח · ׳ארבעים יום וארבעים לילה׳ - סוד מלקות המבול ופירוד הזכר מהנקבה במים · מאמר 9 · פיסקה 2 · דף סב ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי יִצְחָק הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לֵיהּ הַאי קְרָא (דקאמרי) דִּכְתִיב ׳וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנִי הָאֱלהִים׳ - אִי בְּנֵי נָשָׁא חָטָאן אַרְעָא בְּמָּה. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דִּכְתִיב ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ׳ כְּמָה דְּאִתְּמָר. כְּגַוְונָא דָא ׳וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקוֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ׳ (ויקרא יח, כה) - אֶלָּא בְּנֵי נָשָׁא חָטָאן וְאִי תֵימָא אַרְעָא בְּמָּה, אֶלָּא עִקְּרָא דְאַרְעָא בְּנֵי נָשָׁא אִנּוּן. וְאִנּוּן מְחַבְּלִין אַרְעָא וְהִיא אִתְחַבָּלַת. וּקְרָא אוֹכַח דִּכְתִיב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ׳.

תרגום

רַבִּי יִצְחָק הָיָה מָצוּי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ פָּסוּק זֶה (שֶׁאָמְרוּ) שֶׁכָּתוּב ׳וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׳ (בראשית ו, יא) - אִם בְּנֵי אָדָם חָטְאוּ - הָאָרֶץ בַּמָּה חָטְאָה? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. כְּמוֹ זֶה, ׳וַתִּטְמָא הָאֶרֶץ וָאֶפְקֹד עֲונָהּ עָלֶיהָ׳ (ויקרא יח, כה) - אֶלָּא בְּנֵי אָדָם חָטְאוּ. וְאִם תֹּאמַר, הָאָרֶץ בַּמֶּה? אֶלָּא עִקַּר הָאָרֶץ הֵם בְּנֵי הָאָדָם, וְהֵם ׳מַשְׁחִיתִים אֶת הָאָרֶץ׳ וְהִיא נִשְׁחֶתֶת, וְהַכָּתוּב מוֹכִיחַ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ו, יב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יצחק הוה שכיח קמיה דרבי שמעון אמר ליה האי קרא (דקאמרי) דכתיב ׳ותשחת הארץ לפני האלהים׳ - אי בני נשא חטאן ארעא במה. אמר ליה בגין דכתיב ׳כי השחית כל בשר את דרכו׳ כמה דאתמר. כגוונא דא ׳ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה׳ (ויקרא יח, כה) - אלא בני נשא חטאן ואי תימא ארעא במה, אלא עקרא דארעא בני נשא אנון. ואנון מחבלין ארעא והיא אתחבלת. וקרא אוכח דכתיב ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׳.

התרגום: רבי יצחק היה מצוי לפני רבי שמעון. אמר לו פסוק זה (שאמרו) שכתוב ׳ותשחת הארץ לפני האלהים׳ (בראשית ו, יא) - אם בני אדם חטאו - הארץ במה חטאה? אמר לו, משום שכתוב ׳כי השחית כל בשר את דרכו׳ - כמו שנאמר. כמו זה, ׳ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה׳ (ויקרא יח, כה) - אלא בני אדם חטאו. ואם תאמר, הארץ במה? אלא עקר הארץ הם בני האדם, והם ׳משחיתים את הארץ׳ והיא נשחתת, והכתוב מוכיח, שכתוב ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׳ (בראשית ו, יב).

מן המפרשים

כתם פז: א"ל בגין דהשחית כל בשר את דרכו אמר כי הכתוב גלה הטעם בסמוך במה שכתב מיד כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ממש כמ' דאתמר כי היו שופכים זרעם לבטלה על הארץ וזהו השחתה לא שחטאה היא.

הסולם: רבי יצחק וכו': ר"י היה מצוי לפני ר"ש, אמר לו, מקרא זה שכתוב, ותשחת הארץ לפני האלקים. אם בני אדם חוטאים הארץ במה חטאת. א"ל משום שכתוב כי השחית כל בשר את דרכו, כמו שכבר אמרנו (לעיל אות ל"ט) כעין זה ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה.…

אור יקר: וקרא אוכח דכתיב כן יורד שאול לא יעלה. ויש לפרש הפסוק כן, יורד שאול, ר״ל שיורד משאול לתחתית ולהכי קאמר יורד שאול ולא קאמר יורד לשאול אלא יורד שאול, ששאול יורד למטה יותר. ובזוהר בפ׳(?> הארכתי. מקבל עונשיה וסלקין וכו׳, הענין שיש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: