ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 8: ׳עשה ה' אשר זמם׳ - קריעת אדרת הכבוד וסוד החדוה בדין הרשעים › פיסקה 9 (סא ע"ב)

חדוה בהשלמת הזמן - וחסרונה לעד מחורבן המקדש

נח · ׳עשה ה' אשר זמם׳ - קריעת אדרת הכבוד וסוד החדוה בדין הרשעים · מאמר 8 · פיסקה 9 · דף סא ע"ב

לשון הזוהר

אֲבָל כַּד אִשְׁתְּלִים זִמְנָא דְּאוֹרִיךְ לוֹן וְלָא תָבוּ. כְּדֵין חֶדְוָה וְתוּשְׁבַּחְתָּא קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא. בַּר בְּזִמְנָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. דְּאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּלִים זִמְנָא דִּלְהוֹן דְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ, לָא הֲוָה חֶדְוָה קַמֵּיהּ. וּמֵהַהוּא זִמְנָא לָא הֲוָה חֶדְוָה לְעֵילָא וְתַתָּא:

תרגום

אֲבָל כְּשֶׁהֻשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁחִכָּה לָהֶם וְלֹא שָׁבוּ, אָז חֶדְוָה וְתִשְׁבַּחַת לְפָנָיו עַל שֶׁאָבְדוּ מֵהָעוֹלָם, פְּרָט לַזְּמַן שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֻשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁלָּהֶם שֶׁהִרְגִּיזוּ לְפָנָיו, לֹא הָיְתָה חֶדְוָה לְפָנָיו. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן לֹא הָיְתָה חֶדְוָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל כד אשתלים זמנא דאוריך לון ולא תבו. כדין חדוה ותושבחתא קמיה על דאתאבידו מעלמא. בר בזמנא דאתחריב בי מקדשא. דאף על גב דאשתלים זמנא דלהון דארגיזו קמיה, לא הוה חדוה קמיה. ומההוא זמנא לא הוה חדוה לעילא ותתא:

התרגום: אבל כשהשלם הזמן שחכה להם ולא שבו, אז חדוה ותשבחת לפניו על שאבדו מהעולם, פרט לזמן שחרב בית המקדש, שאף על גב שהשלם הזמן שלהם שהרגיזו לפניו, לא היתה חדוה לפניו. ומאותו זמן לא היתה חדוה למעלה ולמטה.

מן המפרשים

הסולם: אבל כד וכו': אבל כשנשלם הזמן שהמתין להם ולא שבו בתשובה, אז שמחה ורנה לפניו על שנאבדו מהעולם, חוץ בזמן שנחרב בית המקדש, שאע"פ שכבר נשלם זמנם שהכעיסו לפניו, מכל מקום לא היה שמחה לפניו, ומעת ההוא ואילך, אין שמחה למעלה ולמטה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר