בני האדם - שם שאינו לשבח מאז חטא הראשון
נח · ׳ותשחת הארץ לפני האלהים׳ - תולדות נח לעומת תולדות אדם החוטא · מאמר 5 · פיסקה 3 · דף ס ע"ב
לשון הזוהר
׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ׳. רַבִּי אַבָּא אָמַר מִיּוֹמָא דְּעֲבַר אָדָם עַל פְּקוּדָא דְּמָרֵיהּ כָּל בְּנֵי עָלְמָא דְּאִתְיַלִּידוּ לְבָתַר אִקְרוּן בְּנֵי הָאָדָם. וְלָא לִשְׁבָחָא אִקְרוּן הָכִי. אֶלָּא כְּמַאן דְּאָמַר בְּנוֹי דְּהַהוּא דְּעֲבַר עַל פְּקוּדָא דְמָרֵיהּ. כֵּיוָן דְּאָתָא נֹחַ, אִקְרוּן בְּנֵי עָלְמָא עַל שְׁמֵיהּ דְּנֹחַ. ׳תּוֹלְדוֹת נֹחַ׳ לְשִׁבְחָא. דְּקָאִים לוֹן בְּעָלְמָא. וְלָא תּוֹלְדוֹת דְּאָדָם דְּאַעֲבוּר לוֹן מֵעָלְמָא וְגָרִים מוֹתָא לְכֻלְהוּ.
תרגום
׳אֵלֶּה תּוֹלְדת נֹחַ׳ (בראשית ו, ט) - רַבִּי אַבָּא אָמַר, מִיּוֹם שֶׁעָבַר אָדָם עַל מִצְוַת רִבּוֹנוֹ, כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁנּוֹלְדוּ אַחַר כָּךְ נִקְרְאוּ בְּנֵי הָאָדָם. וְלֹא לְשֶׁבַח נִקְרְאוּ כָּךְ, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁעָבַר עַל מִצְוַת רִבּוֹנוֹ. כֵּיוָן שֶׁבָּא נֹחַ, נִקְרְאוּ בְּנֵי הָעוֹלָם עַל שֵׁם נֹחַ. ׳תּוֹלְדת נֹחַ׳ לְשֶׁבַח. שֶׁהֶעֱמִידָם בָּעוֹלָם. וְלֹא תוֹלְדוֹת אָדָם שֶׁהֶעֱבִירָם מֵהָעוֹלָם וְגָרַם מָוֶת לְכֻלָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אלה תולדות נח׳. רבי אבא אמר מיומא דעבר אדם על פקודא דמריה כל בני עלמא דאתילידו לבתר אקרון בני האדם. ולא לשבחא אקרון הכי. אלא כמאן דאמר בנוי דההוא דעבר על פקודא דמריה. כיון דאתא נח, אקרון בני עלמא על שמיה דנח. ׳תולדות נח׳ לשבחא. דקאים לון בעלמא. ולא תולדות דאדם דאעבור לון מעלמא וגרים מותא לכלהו.
התרגום: ׳אלה תולדת נח׳ (בראשית ו, ט) - רבי אבא אמר, מיום שעבר אדם על מצות רבונו, כל בני העולם שנולדו אחר כך נקראו בני האדם. ולא לשבח נקראו כך, אלא כמו שאמר בניו של אותו שעבר על מצות רבונו. כיון שבא נח, נקראו בני העולם על שם נח. ׳תולדת נח׳ לשבח. שהעמידם בעולם. ולא תולדות אדם שהעבירם מהעולם וגרם מות לכלם.
מן המפרשים
הסולם: אלה תולדות נח וכו' רא"א, מיום שאדם עבר על מצות רבונו, כל בני האדם שנולדו אחריו נקראים בני האדם. ולא לשם שבחו נקראים כן, אלא כמי שאומר, בניו של פלוני שעבר על מצות רבונו.