ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 44: ׳הן עם אחד ושפה אחת לכולם׳ - חכמת הדורות, בלבול הלשון ואחדות המגינה › פיסקה 2 (עה ע"ב)

בלבול הלשון - שלילת הסיוע שהעניקה להם לשון הקודש

נח · ׳הן עם אחד ושפה אחת לכולם׳ - חכמת הדורות, בלבול הלשון ואחדות המגינה · מאמר 44 · פיסקה 2 · דף עה ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי תֵימָא לִישַׁנְהוֹן אַמַּאי אִתְבַּלְבֵּל (אתבדר ובלבל לון קודשא בריך הוא). אֶלָּא בְּגִין דְּכֻלְהוֹן מְמַלְּלִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. הַהוּא לִישְׁנָא קָא עָבִיד לוֹן סִיּוּעָא. בְּגִין דִּבְעוֹבָדָא וּבְמִלּוּלָא דְפוּמָא תַּלְיָין מִלִּין אִלֵּין לְאַדְבְּקָא כַּוָּנָה דְלִבָּא. וּבְדָא עָבְדֵי סִיּוּעָא לְהַהוּא אֲתַר דְּבָעֵי לְאַקָמָא.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה הִתְבַּלְבְּלָה לְשׁוֹנָם (פִּזַּר וּבִלְבֵּל אוֹתָם הקב"ה)? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אוֹתָהּ לָשׁוֹן עָשְׂתָה לָהֶם סִיּוּעַ. מִשּׁוּם שֶׁבְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר הַפֶּה דְּבָרִים הַלָּלוּ תְּלוּיִים לְהַשִּׂיג כַּוָּנַת הַלֵּב, וּבָזֶה עוֹשִׂים סִיּוּעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁרָצוּ לְהָקִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא לישנהון אמאי אתבלבל (אתבדר ובלבל לון קודשא בריך הוא). אלא בגין דכלהון ממללין בלשון הקדש. ההוא לישנא קא עביד לון סיועא. בגין דבעובדא ובמלולא דפומא תליין מלין אלין לאדבקא כונה דלבא. ובדא עבדי סיועא לההוא אתר דבעי לאקמא.

התרגום: ואם תאמר, למה התבלבלה לשונם (פזר ובלבל אותם הקב"ה)? אלא משום שכלם מדברים בלשון הקדש, אותה לשון עשתה להם סיוע. משום שבמעשה ובדבור הפה דברים הללו תלויים להשיג כונת הלב, ובזה עושים סיוע לאותו מקום שרצו להקים.

מן המפרשים

כתם פז: אלא בגין דכלהו ממללין בלשון הקדש. אמר כי פי' שפה אחת הוא שהיו מדברים בלשון הקדש ולכן נקראת שפה אחת המיוחדת שבכל הלשונות וכן תמצא שעולה שפ"ה אח"ת כמנין לשו"ן הקד"ש ואמר כי לשון הקדש מסוגל להפיק הרצון מלמעלה כי שם שורשו ועיקרו…

הסולם: ואי תימא לישנהון וכו': ואם תאמר לשונם למה נתבלבל. אלא, בעת שכולם היו מדברים בלשון הקודש, היה לשון ההוא עושה להם עזרה, דהיינו ע"י ההשבעות שעשו למדרגות העליונות, כנ"ל. מפני שבמעשה ודבור פה תלוים דברים הללו, כדי להשיג כוונת הלב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר