ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 43: ׳שער החצר הפנימית הפונה קדים׳ - סוד סגירתו ופתיחתו, וזיקת דור הפלגה › פיסקה 4 (עה ע"ב)

כל הימים נדבקים בשבת ונזונים משם - ׳וירד ה' לראות׳

נח · ׳שער החצר הפנימית הפונה קדים׳ - סוד סגירתו ופתיחתו, וזיקת דור הפלגה · מאמר 43 · פיסקה 4 · דף עה ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי תֵימָא דְּכָל אִנּוּן שִׁית יוֹמִין אִנּוּן שָׁלְטִין בִּלְחוֹדַיְיהוּ. תָּא חֲזֵי, הַפּוֹנֶה קָדִים. עַד לָא יְקוּמוּן לְשַׁלְטָאָה אִיהוּ אִסְתַּכַּל תָּדִיר בְּעָלְמָא. אֲבָל לָא אִתְפַּתַּח לְאִתְזְנָא עָלְמָא מִקּוּדְשָׁא בַּר בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא וּבְיוֹמָא דְחָדְשָׁא. וְכֻלְהוּ יוֹמִין כֻּלְהוּ אִתְדַּבְּקָן בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא וְאִתְזְנוּ מִתַּמָּן. דְּהָא (ד"א ל"ג כדין) בְּיוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא כֻּלְהוּ תַּרְעִין פְּתִיחָן וְנַיְיחָא אִשְׁתְּכַח לְכֹלָּא לְעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. תָּא חֲזֵי, וַיֵּרֶד יהו"ה לִרְאוֹת. נָחַת מִקּוּדְשָׁא לְחוֹל (ורדיד פרישא) לְאַשְׁגָּחָא בַּמֶּה דְּבָּנוּ וְקָיְימוּ קִיּוּמָא לְאַתְעָרָא עַל עָלְמָא לְדָחֲלָא לוֹן.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּל אוֹתָם שִׁשָּׁה יָמִים הֵם שׁוֹלְטִים לְבַדָּם - בֹּא רְאֵה, ׳הַפּוֹנֶה קָדִים, עַד שֶׁלֹּא יָקוּמוּ לִשְׁלֹט, הוּא מִסְתַּכֵּל תָּמִיד בָּעוֹלָם. אֲבָל לֹא נִפְתָּח לָזוּן הָעוֹלָם מִן הַקֹּדֶשׁ פְּרָט לְיוֹם הַשַּׁבָּת וְיוֹם הַחֹדֶשׁ. וְכָל הַיָּמִים כֻּלָּם נִדְבָּקִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְנִזּוֹנִים מִשָּׁם. שֶׁהֲרֵי (אָז) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כָּל הַשְּׁעָרִים פְּתוּחִים, וּמְנוּחָה נִמְצֵאת לַכֹּל - לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים. בּא רְאֵה, וַיֵּרֶד ה' לִרְאוֹת, יָרַד מִקֹּדֶשׁ לְחֹל (וצעיף פרוש) לְהַשְׁגִּיחַ בְּמַה שֶּׁבָּנוּ וְקִיְּמוּ קִיּוּם לְעוֹרֵר עַל הָעוֹלָם לְיִרְאָה אוֹתָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא דכל אנון שית יומין אנון שלטין בלחודייהו. תא חזי, הפונה קדים. עד לא יקומון לשלטאה איהו אסתכל תדיר בעלמא. אבל לא אתפתח לאתזנא עלמא מקודשא בר ביומא דשבתא וביומא דחדשא. וכלהו יומין כלהו אתדבקן ביומא דשבתא ואתזנו מתמן. דהא (ד"א ל"ג כדין) ביומא דשבתא כלהו תרעין פתיחן ונייחא אשתכח לכלא לעלאי ותתאי. תא חזי, וירד יהו"ה לראות. נחת מקודשא לחול (ורדיד פרישא) לאשגחא במה דבנו וקיימו קיומא לאתערא על עלמא לדחלא לון.

התרגום: ואם תאמר שכל אותם ששה ימים הם שולטים לבדם - בא ראה, ׳הפונה קדים, עד שלא יקומו לשלט, הוא מסתכל תמיד בעולם. אבל לא נפתח לזון העולם מן הקדש פרט ליום השבת ויום החדש. וכל הימים כלם נדבקים ביום השבת ונזונים משם. שהרי (אז) ביום השבת כל השערים פתוחים, ומנוחה נמצאת לכל - לעליונים ולתחתונים. בא ראה, וירד ה' לראות, ירד מקדש לחל (וצעיף פרוש) להשגיח במה שבנו וקימו קיום לעורר על העולם ליראה אותם.

מן המפרשים

מקדש מלך: ת"ח הפונה וכו' פירוש שלא תאמר שבימי חול שמאירה עשייה בח"ל ויצירה בא"י אין שם האר' המ' לכן אמר עד לא יקומון לשלטאה איהו אסתכל תדיר בעלמא ופי' הפונה קדים ר"ל השער הזה שהיא מלכות פונה להאיר להם קודם שליטתם וכאלו אמר הפונה קודם…

הסולם: ואי תימא וכו': ואם תאמר. שכל אלו ששה הימים שולטים בפני עצמם, פירוש. כי ערך קבלת ז"א כלפי קבלת הנוקבא, הוא כערך ג"ר כלפי ו"ק. ולפיכך, כיון שהמוחין נמשכים רק בשבת וחדש, שה"ס הנוקבא נמשכין רק ו"ק דחכמה, אבל אם גם ז"א, שה"ס ששת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר