סגירת השער מפני חול בקודש - ייחוד לבנה ושמש בשבת
נח · ׳שער החצר הפנימית הפונה קדים׳ - סוד סגירתו ופתיחתו, וזיקת דור הפלגה · מאמר 43 · פיסקה 2 · דף עה ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא אִלֵין יְמֵי חוֹל. דְּתַרְעָא דָא ׳יִהְיֶה סָגוּר׳ דְּלָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא חוֹל בְּקוּדְשָׁא. ׳וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ׳. דְּהָא כְּדֵין שִׁמּוּשָׁא (דקודשא בריך הוא) דְּקוּדְשָׁא בְּקוּדְשָׁא. וּכְדֵין אִתְנְהִיר סִיהֲרָא לְאִתְחַבְּרָא בְּשִׁמְשָׁא.
תרגום
אֶלָּא אֵלּוּ יְמֵי הַחֹל שֶׁשַּׁעַר זֶה ׳יִהְיֶה סָגוּר׳ שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ חֹל בַּקֹּדֶשׁ. ׳וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ׳ (יחזקאל מו, א) - שֶׁהֲרֵי אָז שִׁמּוּשׁ (שֶׁל הקב"ה) שֶׁל קֹדֶשׁ בְּקֹדֶשׁ, וְאָז מְאִירָה הַלְּבָנָה לְהִתְחַבֵּר עִם הַשֶּׁמֶשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא אלין ימי חול. דתרעא דא ׳יהיה סגור׳ דלא לאשתמשא חול בקודשא. ׳וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח׳. דהא כדין שמושא (דקודשא בריך הוא) דקודשא בקודשא. וכדין אתנהיר סיהרא לאתחברא בשמשא.
התרגום: אלא אלו ימי החל ששער זה ׳יהיה סגור׳ שלא להשתמש חל בקדש. ׳וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח׳ (יחזקאל מו, א) - שהרי אז שמוש (של הקב"ה) של קדש בקדש, ואז מאירה הלבנה להתחבר עם השמש.
מן המפרשים
מקדש מלך: וז"ש דהא כדין שמושא דקב"ה וכו' ולבאר הדבר יותר בביאו' אמר ת"ח תרעא דא הוא הבריאה אינו נפתח כל ו' ימי החול והטעם שכל ו' ימי החול מתנהגים ע"י היצירה עולם דמט"ט ולא ע"י הבריאה. חוץ מארץ ישראל דכתיב בה ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה…
אור יקר: סיהרא לאתחברא בשמשא לא זווג ממש, אלא שהוא יום נועד לשמחה להיות אז הארת הלבנה להיותה מתחברת בשמשא והולכת עד ט״ו בחדש. ועניינם פירשתי בהקדמה חמשית.
רמ"א: דתרעא דא יהיה סגור דתרעא דא יהיה סגור כו'. זה השער לה' הוא [עטרת)], כי בכל ימי החול משלטת כחות של מטה, עיין לעיל [דף כ"ה ריש ע"ג (כא. ומאורי האש שלטין כו' ממוצאי שבת עד מעלי שבתא) , ולעיל] דף ל"ד ע"ג (שם כח. מסגרת מתקיימת דבה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: