ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 42: ׳ויהי כל הארץ שפה אחת׳ - בניין המגדל ושורשי הפירוד והדין › פיסקה 18 (עה ע"א)

בקעה כמקום מתוקן לצד הרע - נטילת הצבאות והריגתם

נח · ׳ויהי כל הארץ שפה אחת׳ - בניין המגדל ושורשי הפירוד והדין · מאמר 42 · פיסקה 18 · דף עה ע"א

לשון הזוהר

וַאֲתַּר מְתֻּקָּן אַשְׁכָּחוּ בְּהַהוּא בִּקְעָה. סִטְרָא דְּסִטְרִין: וַיִּמְצְּאוּ בִּקְעָה. אֲתַּר מְתֻּקָּן לְהַאי (ד"א ל"ג ההוא) סִטְרָא בִּישָׁא דְּבָעוּ אִנּוּן לְאַתְּקָפָּא וְאִתְּמְנָעוּ. תּוּקְפָּא (דיליה) דְּהַהוּא סִטְרָא הֲוָה תַּלְיָא לְאִתְּפְּרָעָא בְּהַהִיא בִּקְעָה עַד דְּנָטְלָא תַּמָּן חֵילִין וּמַשִׁירְיָין כְּגַוְונָא דְּאִנּוּן דְּבָנוּ קַרְתָּא וּמִגְדְּלָא וְאִתְּיְהִיבוּ (כלא) כֻּלְהוּ בִּידָהָא. וְאִתְּקַטָלוּ תַּמָּן אִנּוּן דּלא בָּעוּ לְמֵיפַּק בְּקֵ"ץ הַיָּמִי"ן. אִתְּבְּהִילוּ וְנָפְּלוּ בְּקֵץ הַיָּמִי"ם. בְּהַהוּא אֲתַּר דְּאִתְּחַלַּשׁ תֻּקְפָּא בְּקַדְמִיתָּא בְּהַאי בִּקְעָה. ועל דָּא כְּתִּיב, ׳וְהִיא מְלֵאָה עֲצָּמוֹתּ׳ (יחזקאל לו). וְאִתְּתַּקְפַּתּ בְּהַהוּא צּוּלְמָא דְאָקִים נְבוּכַדְנֶצַּר. וְאִתְּבַּר תּוּקְפָּא לְבָתַּר בְּאִנּוּן גַּרְמִין וּבְהַהוּא צּוּלְמָא. דְּאִנּוּן קַדְמָאֵי קָיְימוּ וקָמוּ עַל רַגְלֵיהוֹן. וְהַהוּא צּוּלְמָא אִתְּבָּר.

תרגום

וּמָקוֹם מְתֻקָּן מָצְאוּ בְּאוֹתָהּ בִּקְעָה. צַד הַצְּדָדִים. וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה, מָקוֹם מְתֻקָּן לְזֶה (אוֹתוֹ) הַצַּד הָרָע, שֶׁרָצוּ הֵם לְחַזֵּק וְנִמְנְעוּ. תֹּקֶף (שֶׁלּוֹ) שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד הָיָה תָלוּי לְהִפָּרַע בְּאוֹתָהּ בִּקְעָה, עַד שֶׁנָּטְלָה מִשָּׁם צְבָאוֹת וּמַחֲנוֹת, כְּמוֹ אוֹתָם שֶׁבָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְנִתְּנוּ (הַכֹּל) כֻלָּם בְּיָדֶיהָ. וְנֶהֶרְגוּ שָׁם אוֹתָם שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת בְּקֵ"ץ הַיָּמִי"ן. נִבְהֲלוּ וְנָפְלוּ בְּקֵ"ץ הַיָּמִי"ם, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנֶּחֱלַשׁ הַכֹּחַ בַּתְּחִלָּה בַּבִּקְעָה הַזּוֹ. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת׳ (יחזקאל לו). וְהִתְחַזְּקָה בְּאוֹתוֹ הַצֶּלֶם שֶׁהֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר. וְנִשְׁבַּר הַתֹּקֶף אַחַר כָּךְ בְּאוֹתָם עֲצָמוֹת וּבְאוֹתוֹ צֶלֶם. שֶׁאוֹתָם רִאשׁוֹנִים הִתְקַיְּמוּ וְקָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם, וְאוֹתוֹ צֶלֶם נִשְׁבַּר,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואתר מתקן אשכחו בההוא בקעה. סטרא דסטרין: וימצאו בקעה. אתר מתקן להאי (ד"א ל"ג ההוא) סטרא בישא דבעו אנון לאתקפא ואתמנעו. תוקפא (דיליה) דההוא סטרא הוה תליא לאתפרעא בההיא בקעה עד דנטלא תמן חילין ומשיריין כגוונא דאנון דבנו קרתא ומגדלא ואתיהיבו (כלא) כלהו בידהא. ואתקטלו תמן אנון דלא בעו למיפק בק"ץ הימי"ן. אתבהילו ונפלו בקץ הימי"ם. בההוא אתר דאתחלש תקפא בקדמיתא בהאי בקעה. ועל דא כתיב, ׳והיא מלאה עצמות׳ (יחזקאל לו). ואתתקפת בההוא צולמא דאקים נבוכדנצר. ואתבר תוקפא לבתר באנון גרמין ובההוא צולמא. דאנון קדמאי קיימו וקמו על רגליהון. וההוא צולמא אתבר.

התרגום: ומקום מתקן מצאו באותה בקעה. צד הצדדים. וימצאו בקעה, מקום מתקן לזה (אותו) הצד הרע, שרצו הם לחזק ונמנעו. תקף (שלו) של אותו הצד היה תלוי להפרע באותה בקעה, עד שנטלה משם צבאות ומחנות, כמו אותם שבנו עיר ומגדל ונתנו (הכל) כלם בידיה. ונהרגו שם אותם שלא רצו לצאת בק"ץ הימי"ן. נבהלו ונפלו בק"ץ הימי"ם, באותו מקום שנחלש הכח בתחלה בבקעה הזו. ועל זה כתוב ׳והיא מלאה עצמות׳ (יחזקאל לו). והתחזקה באותו הצלם שהקים נבוכדנצר. ונשבר התקף אחר כך באותם עצמות ובאותו צלם. שאותם ראשונים התקימו וקמו על רגליהם, ואותו צלם נשבר,

מן המפרשים

מהרח"ו: ואתקטלו תמן אינון דלא בעו וגו'. מסכים לדברי רז"ל האומרים כי בו ביום שניצולו חנניה מישאל ועזריה הרגו לכל ישראל אותם דהוו קיימי תמן, משום דלא אחזיקו בפולחנא דמריהון כחנניה וחביריו, ואחר כך החיים יחזקאל (פדר"א לג) :

קרני אור: וימצאו בקעה וימצאו בקעה כו' תוקפא דההיא סטרא הוה תליא לאתפרעא. ר"ל לנקום:

הסולם: ואתר מתקן אשכחו וכו': ומקום מוכן ומוכשר מצאו באותה בקעה, והוא סתר שבסתרים. וימצאו בקעה, פירושו, מקום מוכשר לצד הרע הזה, שרצו להגבירו ונמנע מהם. תוקפו של אותו הצד נשאר תלוי, באותה הבקעה, להפרע, עד שנסעו ובאו שם צבאות ומחנות…

לכל המפרשים על פיסקה זו