מפתחות הממונה ברקיע - הצלחתם עד בלבול מאמר פיהם
נח · ׳ויהי כל הארץ שפה אחת׳ - בניין המגדל ושורשי הפירוד והדין · מאמר 42 · פיסקה 17 · דף עה ע"א
לשון הזוהר
חַד מְמַנָּא הוּא בִּרְקִיעָא וּבֵיהּ קָיְימִין כָּל (ד"א ל"ג אנון) מַפְּתְּחָן דְּעוֹבָדֵי עָלְמָא. ואִיהוּ קָיְימָא זַמִּין בְּשַׁעֲתֵּי וְרִגְעֵי דְיוֹמָא. וְאִנּוּן הֲווּ יָדְעִין בְּרָזָא דְחָכְמְתָּא גִּנְזָא דְּהַאי מְמַנָּא. וְהֲווּ פָּתְּחֵי וְסָגְרֵי וּמַצְּלְחֵי בְּעוֹבָדֵיהוֹן בְּמֵימְרָא דְפּוּמְהוֹן. כֵּיוָן (דאסתכלא) דְּאִתְּבַּלְבָּל מֵימְרָא דִלְהוֹן, כֹּלָּא אִתְּמְנָע מִנַּיְיהוּ.
תרגום
מְמֻנֶּה אֶחָד יֵשׁ בָּרָקִיעַ, וּבוֹ קַיָּמִים כָּל (ד"א אוֹתָם) מַפְתְּחוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם, וְהוּא קַיָּם וְזָמִין בְּכָל הַשָּׁעוֹת וְרִגְעֵי הַיּוֹם. וְהֵם הָיוּ יוֹדְעִים בְּסוֹד הַחָכְמָה, הַגְּנוּזָה שֶׁל הַמְּמֻנֶּה הַזֶּה, וְהָיוּ פוֹתְחִים וְסוֹגְרִים וּמַצְלִיחִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּמַאֲמַר פִּיהֶם. כֵּיוָן (שהסתכלו) שֶׁהִתְבַּלְבֵּל הַמַּאֲמָר שֶׁלָּהֶם, הַכֹּל נִמְנַע מֵהֶם,
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חד ממנא הוא ברקיעא וביה קיימין כל (ד"א ל"ג אנון) מפתחן דעובדי עלמא. ואיהו קיימא זמין בשעתי ורגעי דיומא. ואנון הוו ידעין ברזא דחכמתא גנזא דהאי ממנא. והוו פתחי וסגרי ומצלחי בעובדיהון במימרא דפומהון. כיון (דאסתכלא) דאתבלבל מימרא דלהון, כלא אתמנע מנייהו.
התרגום: ממנה אחד יש ברקיע, ובו קימים כל (ד"א אותם) מפתחות של מעשי העולם, והוא קים וזמין בכל השעות ורגעי היום. והם היו יודעים בסוד החכמה, הגנוזה של הממנה הזה, והיו פותחים וסוגרים ומצליחים במעשיהם במאמר פיהם. כיון (שהסתכלו) שהתבלבל המאמר שלהם, הכל נמנע מהם,
מן המפרשים
אור החמה: חד ממנא איהו ברקיעא. היינו השכל הפועל שלאו הפלוסופים בו ולא השיגוהו. והוא השר שתחת ידו שרים ממונים על כל פרט ופרט וזה השר כולל הכל. וגנזיו הם ידיעות שם כל שר ושר שתחת ידו מי ממונ' על האש מי ממונ' על המטר מי ממונה על הצמחים…
הסולם: חד ממנא הוא וכו': ממונה אחד, הוא ברקיע, ועמו נמצאים כל המפתחות למעשי העולם, והוא עומד מוכן לדורשיו, רק בשעות ורגעים ידועים של היום והם היו יודעים בסוד החכמה את הנסתרות של ממונה הזה, והיו פותחים וסוגרים במאמר פיהם את השערים של…