בור ובאר - הדלת שאין לה כלום משלה
נח · ׳שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך׳ - מהאותיות אל התעוררות הנוקבא וקיום העולם · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף ס ע"א
לשון הזוהר
כְּתִיב, ׳שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרְךָ וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרְךָ׳ (משלי ה, טו). אַמַּאי (הכא) בּוֹרְךָ בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר בְּאֵרְךָ. דְּהָא בּוֹר לָא אִקְרֵי אֶלָּא רֵיקַנְיָא דְּלָא נְבִיעַ. בְּאֵר מַיִין דְּנָבְעִין. אֶלָּא כֹּלָא אֲתַר חַד הוּא. אֶלָּא אֲתַר דְּמִסְכְּנֵי (נ"א דמסכנותא) אֲחִידָן בֵּיהּ אִקְרֵי בּוֹר. דְּלֵית לֵיהּ מִדִּילֵיהּ אֶלָּא מַה דְּיַהֲבִין בְּגַוֵּיהּ. וּמַאן אִיהוּ דלי"ת.
תרגום
כָּתוּב ׳שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךְ וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךְ׳ (משלי ה, טו) - לָמָּה (כָּאן) בּוֹרֶךְ בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ בְּאֵרֶךְ? שֶׁהֲרֵי בּוֹר לֹא נִקְרָא אֶלָּא רֵיק שֶׁאֵינוֹ נוֹבֵעַ. בְּאֵר - מַיִם שֶׁנּוֹבְעִים? אֶלָּא הַכֹּל מָקוֹם אֶחָד הוּא. אֶלָּא מָקוֹם שֶׁהָעֲנִיִּים (נ"א: שֶׁהָעֲנִיּוּת) אֲחוּזִים בּוֹ נִקְרָא בּוֹר, שֶׁאֵין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לְתוֹכוֹ, וּמִיהוּ? דָּלֶ"ת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב, ׳שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך׳ (משלי ה, טו). אמאי (הכא) בורך בקדמיתא ולבתר בארך. דהא בור לא אקרי אלא ריקניא דלא נביע. באר מיין דנבעין. אלא כלא אתר חד הוא. אלא אתר דמסכני (נ"א דמסכנותא) אחידן ביה אקרי בור. דלית ליה מדיליה אלא מה דיהבין בגויה. ומאן איהו דלי"ת.
התרגום: כתוב ׳שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך׳ (משלי ה, טו) - למה (כאן) בורך בתחלה ואחר כך בארך? שהרי בור לא נקרא אלא ריק שאינו נובע. באר - מים שנובעים? אלא הכל מקום אחד הוא. אלא מקום שהעניים (נ"א: שהעניות) אחוזים בו נקרא בור, שאין לו משלו אלא מה שנותנים לתוכו, ומיהו? דל"ת.
מן המפרשים
מקדש מלך: מה דיהבין בגויה שישראל ממשיכים לה השפע והוא ממש מ"ן דבינה: והיינו שתה מים מבורך כלומר שים כוונתך להמשיך מים לבחי' בור שהוא גי' יצחק בסוד ה' גבורות. ונ"ה דזעיר הם כאחד מבחי' אחורים ולכן הם ד' פעמים ב"ן גי' בור. אבל בנוקבא…
אור החמה: כתיב שתה מים מבורך אתא לאשמועינן דכמה דקב"ה מתעטר מעילא ומתת' כדקא'. אוף הכי נמי המלכות אתמליא מעילא ומתתא כדמסי'. א"נ בא להוכיח איך אחר שהת"ת נתעטר בעטרוי בירא אתמליא כדקאמ'. שכן כתי' שתה מים מבורך וגו מר לבתר אתעביד באר…
אור יקר: וז״ש בקדמיתא לבתר בארך שאין סדר הענין כפי הדרוש אלא להפך, ונתן טעם לדבר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: