בני אהרן ואש זרה - כנגד אשה זרה, סוד אחד
נח · ׳ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׳ - שכרותו, סירוס חם וקללת כנען · מאמר 38 · פיסקה 3 · דף עג ע"ב
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָא ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳ דְּתָנִינָן שְׁתוּיי יַיִן הֲווּ. וְכִי מַאן יָהִיב לוֹן חַמְרָא בְּהַהוּא אֲתַר לְמִשְׁתֵּי. אִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דְּאִנוּן חֲצִיפִין הֲווּ דְּרָווֹ חַמְרָא. לָאו הָכִי, אֶלָּא וַדַּאי מֵהַהוּא חַמְרָא רָווֹ דִּכְתִיב, ׳וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יהו"ה אֵשׁ זָרָה׳ (ויקרא י, א). כְּתִיב הָכָא ׳אֵשׁ זָרָה׳ וּכְתִיב הָתָם ׳לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה׳ (משלי ז, ה) וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
תרגום
כְּמוֹ זֶה בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁהָיוּ שְׁתוּיֵי יַיִן, וְכִי מִי נָתַן לָהֶם יַיִן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לִשְׁתּוֹת? אִם תַּעֲלֶה בְדַעְתְּךְ שֶׁהָיוּ חֲצוּפִים שֶׁשָּׁתוּ יַיִן - לֹא כָּךְ! אֶלָּא וַדַּאי מֵאוֹתוֹ יַיִן שָׁתוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה׳ (ויקרא י) כָּתוּב כָּאן אֵשׁ זָרָה, וְכָתוּב שָׁם ׳לִשְׁמָרְךְ מֵאִשָּׁה זָרָה׳ (משלי ז). וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא ׳בני אהרן׳ דתנינן שתויי יין הוו. וכי מאן יהיב לון חמרא בההוא אתר למשתי. אי סלקא דעתך דאנון חציפין הוו דרוו חמרא. לאו הכי, אלא ודאי מההוא חמרא רוו דכתיב, ׳ויקריבו לפני יהו"ה אש זרה׳ (ויקרא י, א). כתיב הכא ׳אש זרה׳ וכתיב התם ׳לשמרך מאשה זרה׳ (משלי ז, ה) וכלא חד מלה.
התרגום: כמו זה בני אהרן ששנינו שהיו שתויי יין, וכי מי נתן להם יין באותו מקום לשתות? אם תעלה בדעתך שהיו חצופים ששתו יין - לא כך! אלא ודאי מאותו יין שתו, שכתוב ׳ויקריבו לפני ה' אש זרה׳ (ויקרא י) כתוב כאן אש זרה, וכתוב שם ׳לשמרך מאשה זרה׳ (משלי ז). והכל דבר אחד.
מן המפרשים
מהרח"ו: כגוונא דא בני אהרן וגו'. אמר כי גם בני אהרן שתויי יין נכנסו, ר"ל ששתו מאותו יין שבגפן נכריה, כי אם היה יין ממש אי אפשר שהיו כ"כ רשעים לשתות יין ונכנסו שכורים להקטיר, אמנם יין זה הוא סוד הקליפה, והם חשבו לתקן ועותו, כדרך שאירע…
רמ"א: מההוא חמרא רוו מההוא חמרא רוו כו'. הכניסו הקליפות לפני פנים, והם נקראים יין ע"ש שנאצלים ממדת שמאל הנקראת יין הטוב, והם נקראים יין עכור ושמרי יין ויין המשכר. ועיין לעיל דף נ"ג ע"א (ע.-ע: מההוא יין דמחדי כו' ולאו מיין דמשכר…
הסולם: כגוונא דא בני אהרן: כעין זה בבני אהרן, שלמדנו שהיו שתויי יין. ושואל, וכי מי נתן להם יין, במקום הזה, לשתות. הכי יעלה על דעתך שהיו עזי פנים כל כך שנשתכרו ביין, אינו כן. אלא ודאי מאותו היין נשתכרו, שכתוב ויקריבו לפני ה' אש זרה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: