ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 35: ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה׳ - סוד אבן השתיה וקשת הגאולה העתידה › פיסקה 5 (עב ע"א)

קימת חצות - הקב"ה משתעשע עם הצדיקים בגן עדן

נח · ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה׳ - סוד אבן השתיה וקשת הגאולה העתידה · מאמר 35 · פיסקה 5 · דף עב ע"א

לשון הזוהר

וְתוּ דְּכָל בַּר נָשׁ (אחרי מות סז א) דְּקָם לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא מִפַּלְגוּ לֵילְיָא כַּד אִתְעַר רוּחַ צָפוֹן (בפלגו דליליא) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן. וְהוּא וְכָל צַדִּיקַיָיא דִּבְגִנְתָּא כֻּלְהוּ צַיְיתִין (ליה וצייתין) לְאִלֵּין מִלִּין דְּנָפְקֵי מִפּוּמֵיהּ. וּמַה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל צַדִּיקַיָּיא מִתְעַדְּנִין לְמִשְׁמַע מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא בְּשַׁעֲתָא דָּא וְאֲנָא אֱהֵא שָׁכִיב בְּעַרְסָאי. אָמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא אֵימָא מִילָךְ.

תרגום

וְעוֹד, שֶׁכָּל בֶּן אָדָם שֶׁקָּם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן (בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה), הקב"ה בָּא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. וְהוּא וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּגַּן, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים (לוֹ, וּמַקְשִׁיבִים) לְאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו. וּמָה הקב"ה וְכָל הַצַּדִּיקִים מִתְעַדְּנִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה בַּשָּׁעָה הַזּוֹ, וַאֲנִי אֶהְיֶה שׁוֹכֵב בְּמִטָּתִי!? אָמַר לוֹ, כָּעֵת אֱמֹר דְּבָרְךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותו דכל בר נש (אחרי מות סז א) דקם למלעי באורייתא מפלגו ליליא כד אתער רוח צפון (בפלגו דליליא) קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן. והוא וכל צדיקייא דבגנתא כלהו צייתין (ליה וצייתין) לאלין מלין דנפקי מפומיה. ומה קודשא בריך הוא וכל צדיקייא מתעדנין למשמע מלי דאורייתא בשעתא דא ואנא אהא שכיב בערסאי. אמר ליה השתא אימא מילך.

התרגום: ועוד, שכל בן אדם שקם לעסק בתורה מחצות הלילה, כשמתעוררת רוח צפון (בחצות הלילה), הקב"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן. והוא וכל הצדיקים שבגן, כלם מקשיבים (לו, ומקשיבים) לאותם דברים שיוצאים מפיו. ומה הקב"ה וכל הצדיקים מתעדנים לשמע דברי תורה בשעה הזו, ואני אהיה שוכב במטתי!? אמר לו, כעת אמר דברך.

מן המפרשים

כתם פז: ותו דכל בר נש דקם למלעי באוריתא בפלגו ליליא וכו' קב"ה אתי לאשתעשעא וכו' ואיך יהיה הרב עומד עליו והוא שוכב על מטתו שנראה שאינו חש לכבוד יוצרו וכבוד משרתיו הבאים לשמוע. השתא אימא מילך כלומר חזור לאומרם אחר שנשלמו התנאים והדברים…

אור החמה: מילין דאורייתא וגו' בעיין כוונה פשיט' דאי לא הוו כגוף בלא נשמה. וא"כ מהכא נפקא דמילי אורייתא בעיין לאתתקנא כיון שהם צריכים לרוח הקדש ע"י הכרת הכוונה וא"כ לכבוד קדושתם צריך ג"כ תיקונא דגופא כדי שיסכים הגוף עם הנשמה לרוחניותם:…

הסולם: ותו דכל ב"נ וכו': ועוד, שכל איש הקם לעסוק בתורה מחצות לילה ואילך, כאשר נתעורר רוח הצפוני, הקב"ה נכנס אז להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, והוא עם כל הצדיקים שבגן, כולם מקשיבים לאלו הדברים היוצאים מפיו. ואם הקב"ה וכל הצדיקים מתעדנים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר