מזבח נח - חשש שכליון זכותו בהצלה מחייב קרבן
נח · מעשה בתינוק המלווה בדרך - סוד עולת נח וחיבור זכר ונוקבא · מאמר 30 · פיסקה 3 · דף ע ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר ׳וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהו"ה וַיִּקַּח מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכָּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ׳. ׳וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ׳ - דָּא אִיהוּ מִזְבֵּחַ דְּאַקְרִיב בֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה. נֹחַ אַמַּאי קָרִיב עוֹלָה. דְּהָא עוֹלָה לָא סַלְקָא אֶלָּא בְּגִין הִרְהוּרָא דְלִבָּא (דרעותא) וְנֹחַ בְּמָּה חָב. אֶלָּא נֹחַ הִרְהֵר וְאָמַר הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזַר דִּינָא עַל עָלְמָא דְּיִתְחָרַב, דִּילְמָא בְּגִין דְּשֵׁזִיב לִי כָּל זְכוּתָא פָּקַע לִי וְלָא יִשְׁתָּאַר לִי זְכוּ בְּעָלְמָא. מִיָּד ׳וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהו"ה׳. הַהוּא מִזְבֵּחַ דְּאַקְרִיב בֵּיהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן הֲוָה. אִי הָכִי אַמַּאי וַיִּבֶן. אֶלָּא בְּגִין דְּחַיָּיבֵי עָלְמָא גָּרְמוּ דְּלָא קָיְימָא בְּדוּכְתֵּיהּ. כֵּיוָן דְּאָתָא נֹחַ כְּתִיב בֵּיהּ וַיִּבֶן.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר: ׳וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ׳ (בראשית ח, כ) - ׳וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ׳ - זֶהוּ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיב בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. לָמָּה נֹחַ הִקְרִיב עוֹלָה, שֶׁהֲרֵי עוֹלָה לֹא עוֹלָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הִרְהוּר הַלֵּב (הָרָצוֹן, וְנֹחַ בַּמָּה חָטָא? אֶלָּא נֹחַ הִרְהֵר וְאָמַר: הֲרֵי הקב"ה גָּזַר דִּין עַל הָעוֹלָם שֶׁיֵּחָרֵב, אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁמַּצִּיל אוֹתִי פָּקְעָה כָּל זְכוּתִי וְלֹא תִשָּׁאֵר לִי זְכוּת בָּעוֹלָם? מִיָּד - ׳וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ׳ (בראשית יא, ל) לַה '. אוֹתוֹ מִזְבֵּחַ שֶׁבּוֹ הִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה. אִם כָּךְ, אָז לָמָּה וַיִּבֶן? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁרִשְׁעֵי הָעוֹלָם גָּרְמוּ שֶׁלֹּא עָמַד בִּמְקוֹמוֹ. כֵּיוָן שֶׁבָּא נֹחַ, כָּתוּב בּוֹ וַיִּבֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר ׳ויבן נח מזבח ליהו"ה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח׳. ׳ויבן נח מזבח׳ - דא איהו מזבח דאקריב ביה אדם קדמאה. נח אמאי קריב עולה. דהא עולה לא סלקא אלא בגין הרהורא דלבא (דרעותא) ונח במה חב. אלא נח הרהר ואמר הא קודשא בריך הוא גזר דינא על עלמא דיתחרב, דילמא בגין דשזיב לי כל זכותא פקע לי ולא ישתאר לי זכו בעלמא. מיד ׳ויבן נח מזבח ליהו"ה׳. ההוא מזבח דאקריב ביה אדם הראשון הוה. אי הכי אמאי ויבן. אלא בגין דחייבי עלמא גרמו דלא קיימא בדוכתיה. כיון דאתא נח כתיב ביה ויבן.
התרגום: פתח ואמר: ׳ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח׳ (בראשית ח, כ) - ׳ויבן נח מזבח׳ - זהו המזבח שהקריב בו אדם הראשון. למה נח הקריב עולה, שהרי עולה לא עולה אלא בשביל הרהור הלב (הרצון, ונח במה חטא? אלא נח הרהר ואמר: הרי הקב"ה גזר דין על העולם שיחרב, אולי משום שמציל אותי פקעה כל זכותי ולא תשאר לי זכות בעולם? מיד - ׳ויבן נח מזבח׳ (בראשית יא, ל) לה '. אותו מזבח שבו הקריב אדם הראשון היה. אם כך, אז למה ויבן? אלא משום שרשעי העולם גרמו שלא עמד במקומו. כיון שבא נח, כתוב בו ויבן.
מן המפרשים
כתם פז: פתח ואמר ויבן נח מזבח ליי' . דא איהו מזבח דאקריב ביה אדם הא' . לא מרישא דקרא אוכח שהוא המזבח שקרב בו אדם הראשון שא"כ הי"לל ויבן נח המזבח ליי' דמשמע המזבח הידוע לאדם הראשון אלא מסיפא דקרא אוכח ואם לא פירשו והוא ויעל עולות במזבח…
אור החמה: אמאי קריב עולה וגו' ירצה לפי שאמר כי זה המזבח הוא שהקריב בו אדם הראשון ולזה יוקשה כמו שקרבן אדם הא' תודה כמאמרם ז"ל על פ' אהללה שם אלדי"ם בשיר וגו' ותיטב לה' משור פר וגו' מתוך מרז"ל נראה כי הקרבן שהקריב אדם הא' היה תודה על אור…
מהרח"ו: אי הכי אמאי ויבן וגו'. הוקשה לו כי אם כבר בנאו אדם, איך אמר הכתוב כי נח בנאו. ותירץ כי אחר שבנאו אדם, הרשעים הבאים בדורות ההם ובדור המבול סתרוהו, וכאשר בא נח חזר ובנאו. וסוד הענין, מזבח זה הוא סוד הורדת השכינה בתחתונים, ועיין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: