׳תשבחם׳ - שבירת הגלים ושבחם על הכיסופין להסתכל
נח · ׳ויזכר אלהים את נח׳ - הסתר בעת הדין וזכירה לאחר עבורו · מאמר 29 · פיסקה 6 · דף סט ע"ב
לשון הזוהר
הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׳. תְּשַׁבְּחֵם לְאִנּוּן גַּלֵּי יַמָּא. תְּשַׁבְּחֵם תְּתַבַּר לוֹן לְאֲתָבָא לְאַתְרַיְיהוּ. דָּבָר אַחֵר תְּשַׁבְּחֵם מַמָּשׁ שְׁבָחָא הוּא לוֹן בְּגִין דְּסָלְקִין בְּתִיאוּבְתָּא לְמֶחמֵי. מִכָּאן כָּל מָאן דְּכָסִיף לְאִסְתַּכָּלָא וּלְמִנְדַע אַף עַל גַּב דְּלָא יָכִיל (נ"א ולא יהבין ליה רשותא) שְׁבָחָא אִיהוּ דִילֵיהּ וְכֹלָּא מְשַׁבְּחָן לֵיהּ.
תרגום
זְהִוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׳ (תהלים פט, י) - תְּשַׁבְּחֵם אֶת אוֹתָם גַּלֵּי הַיָּם. תְּשַׁבְּחֵם - תְּשַׁבֵּר אוֹתָם לַחֲזֹר לִמְקוֹמָם. דָּבָר אַחֵר, תְּשַׁבְּחֵם מַמָּשׁ. שֶׁבַח הוּא לָהֶם מִשּׁוּם שֶׁעוֹלִים לִרְאוֹת בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת. מִכָּאן, כָּל מִי שֶׁנִּכְסָף לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא יָכוֹל (נָא וְלֹא נוֹתְנִים לוֹ רְשׁוּת) - הַשֶּׁבַח הוּא שֶׁלּוֹ, וְכֻלָּם מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הדא הוא דכתיב ׳בשוא גליו אתה תשבחם׳. תשבחם לאנון גלי ימא. תשבחם תתבר לון לאתבא לאתרייהו. דבר אחר תשבחם ממש שבחא הוא לון בגין דסלקין בתיאובתא למחמי. מכאן כל מאן דכסיף לאסתכלא ולמנדע אף על גב דלא יכיל (נ"א ולא יהבין ליה רשותא) שבחא איהו דיליה וכלא משבחן ליה.
התרגום: זהו שכתוב ׳בשוא גליו אתה תשבחם׳ (תהלים פט, י) - תשבחם את אותם גלי הים. תשבחם - תשבר אותם לחזר למקומם. דבר אחר, תשבחם ממש. שבח הוא להם משום שעולים לראות בהשתוקקות. מכאן, כל מי שנכסף להסתכל ולדעת, אף על גב שלא יכול (נא ולא נותנים לו רשות) - השבח הוא שלו, וכלם משבחים אותו.
מן המפרשים
הסולם: הה"ד בשוא גליו אתה תשבחם וכו': היינו אתה תשבחם לגלי הים, תשבחם הוא כמו תשברם, כי משבר אותם להחזירם למקומם. שהוא ע"י חוט של חסד כנ"ל. דבר אחר. תשבחם ממש , כפשוטו, שהתרוממות הגלים הוא שבחם, משום שעולים לראות בתשוקה. מכאן כל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: