אין זכירה בזמן דין - כי אין התחברות והמשחית שולט
נח · ׳ויזכר אלהים את נח׳ - הסתר בעת הדין וזכירה לאחר עבורו · מאמר 29 · פיסקה 3 · דף סט ע"ב
לשון הזוהר
(ונענשו), כֵּיוָן דְּאִסְתַּתַּר וְאִשְׁתָּהֵי תַּמָּן כָּל הַהוּא זִמְנָא. לְבָתַר ׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ׳. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן (׳ויזכור אלהים את נח׳) תָּא חֲזֵי בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא אִתְעֲבִיד לָא כְּתִיב בֵּיהּ זְכִירָה. כֵּיוָן דְּאִתְעֲבִיד (ביה) דִּינָא וְאִתְאֲבִידוּ חַיָּיבֵי עָלְמָא, כְּדֵין כְּתִיב בֵּיהּ זְכִירָה. דְּהָא כַּד דִּינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא אִתְחַבְּרוּתָא לָא אִשְׁתְּכַח. וּמְחַבְּלָא שַׁרְיָא עַל עָלְמָא. כֵּיוָן דְּאִתְעֲבַר דִּינָא וְאִשְׁתַּכִּיךְ רוּגְזָא, תָּב כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב הָכָא ׳וַיִּזְכֹּר אֱלהִים אֶת נֹחַ׳. דְּבֵיהּ שַׁרְיָא זָכוֹר. דְּנֹחַ אִישׁ צַדִּיק כְּתִיב בֵּיהּ.
תרגום
כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּתֵּר וְהִשְׁתַּהָה שָׁם כָּל אוֹתוֹ זְמַן, אַחַר כָּךְ ׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ׳ (בראשית ח, א) - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, (׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ׳) בּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין נַעֲשָׂה, לֹא כָתוּב בּוֹ זְכִירָה. כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה (בּוֹ) הַדִּין וְנֶאֶבְדוּ רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, אָז כָּתוּב בּוֹ זְכִירָה. שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר הַדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, לֹא נִמְצֵאת הִתְחַבְּרוּת, וְהַמַּשְׁחִית שָׁרוּי עַל הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁעָבַר הַדִּין וְשָׁכַךְ הָרֹגֶז, שָׁב הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ, וְלָכֵן כָּתוּב כָּאן ׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ׳ (בראשית ח, א), שֶׁבּוֹ שׁוֹרֶה זָכוֹר, שֶׁנֹּחַ אִישׁ צַדִּיק כָּתוּב בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (ונענשו), כיון דאסתתר ואשתהי תמן כל ההוא זמנא. לבתר ׳ויזכר אלהים את נח׳. אמר רבי שמעון (׳ויזכור אלהים את נח׳) תא חזי בשעתא דדינא אתעביד לא כתיב ביה זכירה. כיון דאתעביד (ביה) דינא ואתאבידו חייבי עלמא, כדין כתיב ביה זכירה. דהא כד דינא שריא בעלמא אתחברותא לא אשתכח. ומחבלא שריא על עלמא. כיון דאתעבר דינא ואשתכיך רוגזא, תב כלא לאתריה. ובגין כך כתיב הכא ׳ויזכר אלהים את נח׳. דביה שריא זכור. דנח איש צדיק כתיב ביה.
התרגום: כיון שהסתתר והשתהה שם כל אותו זמן, אחר כך ׳ויזכר אלהים את נח׳ (בראשית ח, א) - אמר רבי שמעון, (׳ויזכר אלהים את נח׳) בא ראה, בשעה שהדין נעשה, לא כתוב בו זכירה. כיון שנעשה (בו) הדין ונאבדו רשעי העולם, אז כתוב בו זכירה. שהרי כאשר הדין שרוי בעולם, לא נמצאת התחברות, והמשחית שרוי על העולם. כיון שעבר הדין ושכך הרגז, שב הכל למקומו, ולכן כתוב כאן ׳ויזכר אלהים את נח׳ (בראשית ח, א), שבו שורה זכור, שנח איש צדיק כתוב בו.
מן המפרשים
כתם פז: ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה וכו' ר' חייא פתח ערום ראה נסתר האי קרא אתמר על נח דעאל לתיבותא ואסתתר בה הוא הדבר אשר כבר דרשוהו בבא אתה וכל ביתך אל התיבה אלא שהביאו הכתוב הזה מדברי שע"ה לומר שאל זה כיון במשליו להודיע כמה צריך…
אור החמה: ויזכור אלהים את נח וגו'. הה"ד מפני מי המבול השטן נקרא מבול דאיהו הוה אזיל בגו ימא וזהו מפני מי המבול כנז' לעיל. ויסתר כתיב אהדר על מה דאתמר בזמנא דמותא וכו' ה"ג וה"פ ערום ראה רעה ב' פסוקים הם חד ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו…
מהרח"ו: זכירה. ביסוד, ובזמנא דדינא שריא בעלמא לא אית זכירה משום דלא אית אתחברותא:[ @]
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: