החכם מסתתר בעת שליטת המשחית - ופתאים שעברו נענשו
נח · ׳ויזכר אלהים את נח׳ - הסתר בעת הדין וזכירה לאחר עבורו · מאמר 29 · פיסקה 2 · דף סט ע"א
לשון הזוהר
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר ׳עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר׳. (ויסתר לא כתיב), אַהֲדַר עַל מַה דְּאִתְּמָר בְּזִמְנָא דְּמוֹתָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא בַּר נָשׁ חַכִּים יִסָּתֵר וְלָא יָקוּם לְבַר וְלָא יִתְחֲזֵי קַמֵּי מְחַבְּלָא. בְּגִין דְּכֵיוָן דְּאִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ, יְחַבֵּל כָּל אִנּוּן דְּיִשְׁתַּכְּחוּן קַמֵּיהּ וְיַעַבְרוּן קַמֵּיהּ בְּאִתְגַלְיָיא. וְסוֹפָא דִקְרָא וּפְתָאִים ׳עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ׳ עָבְרִין קַמֵּיהּ וְאִתְחַזְיָין קַמֵּיהּ וְנֶעֱנָשׁוּ. דָּבָר אַחֵר עָבְרוּ, עָבְרוּ פִּקּוּדָא (דא) (נ"א דמאריהון) וְנֶעֱנָשׁוּ. דָּבָר אַחֵר ׳עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר׳ דָּא נֹחַ. וּפְתָאִים ׳עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ׳ אִלֵּין בְּנֵי דָרֵיהּ.
תרגום
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, ׳עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר׳, (לֹא כָתוּב ויסתר) חָזַר עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר, ׳בִּזְמַן שֶׁהַמָּוֶת שָׁרוּי בָּעוֹלָם, בֶּן אָדָם חָכָם יִסְתַּתֵּר וְלֹא יַעֲמֹד בַּחוּץ וְלֹא יִתְרָאֶה לִפְנֵי הַמַּשְׁחִית, מִשּׁוּם שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָרְשׁוּת, הוּא יַשְׁחִית אֶת כָּל אוֹתָם שֶׁנִּמְצָאִים לְפָנָיו וְעוֹבְרִים לְפָנָיו בְּגָלוּי׳. וְסוֹף הַפָּסוּק - וּפְתָאִים ׳עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ׳. עָבְרוּ לְפָנָיו וְהִתְרָאוּ לְפָנָיו, וְנֶעֱנָשׁוּ. דָּבָר אַחֵר עָבְרוּ - עָבְרוּ עַל מִצְוָה זוֹ (נָא שֶׁל רִבּוֹנָם) וְנֶעֱנָשׁוּ. דָּבָר אַחֵר ׳עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר׳ - זֶה נֹחַ. וּפְתָאִים ׳עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ׳ - אֵלּוּ בְּנֵי דוֹרוֹ (ונענשו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יוסי אמר ׳ערום ראה רעה ונסתר׳. (ויסתר לא כתיב), אהדר על מה דאתמר בזמנא דמותא שריא בעלמא בר נש חכים יסתר ולא יקום לבר ולא יתחזי קמי מחבלא. בגין דכיון דאתייהיב ליה רשו, יחבל כל אנון דישתכחון קמיה ויעברון קמיה באתגלייא. וסופא דקרא ופתאים ׳עברו ונענשו׳ עברין קמיה ואתחזיין קמיה ונענשו. דבר אחר עברו, עברו פקודא (דא) (נ"א דמאריהון) ונענשו. דבר אחר ׳ערום ראה רעה ונסתר׳ דא נח. ופתאים ׳עברו ונענשו׳ אלין בני דריה.
התרגום: רבי יוסי אמר, ׳ערום ראה רעה ונסתר׳, (לא כתוב ויסתר) חזר על מה שנאמר, ׳בזמן שהמות שרוי בעולם, בן אדם חכם יסתתר ולא יעמד בחוץ ולא יתראה לפני המשחית, משום שכיון שנתנה לו הרשות, הוא ישחית את כל אותם שנמצאים לפניו ועוברים לפניו בגלוי׳. וסוף הפסוק - ופתאים ׳עברו ונענשו׳. עברו לפניו והתראו לפניו, ונענשו. דבר אחר עברו - עברו על מצוה זו (נא של רבונם) ונענשו. דבר אחר ׳ערום ראה רעה ונסתר׳ - זה נח. ופתאים ׳עברו ונענשו׳ - אלו בני דורו (ונענשו).
מן המפרשים
כתם פז: ר' יוסי אמ' ערום ראה ויסתר כתיב אמ' כי יש כתוב אחר קודם לזה שדרש ר' חייא והוא כתוב ויסתר וזה יורה על מה דאתמ' יותר מזה שדרש ר' חייא לפי שהוא יורה על אזהרה לעתיד ופי' ערום חכם שראה רעה שהתחילה לבא יסתר מיד ע"ד חבי כמעט רגע עד…
אור החמה: ויסתר כתיב אהדר על מה דאתמר וגו' פי' חוזר על סוף הפסוק ופתאים וגו' אבל ערום יסתר והוא צווי ואינו לשון עבר על נח כנזכר למעלה עכ"ל:
הסולם: רבי יוסי אמר וכו': רי"א, ערום ראה רעה ונסתר, סובב על מה שאמרו, בזמן שמות שורה בעולם, איש חכם יסתר ולא יעמוד בחוץ, ולא יתראה לפני המשחית, משום שמאחר שניתן לו רשות להמשחית הוא ישחית כל אלו שימצאו לפניו ושיעברו בגלוי לפניו. וזה…