העברת השליטים באש שאוכלת אש - ואך נח נשאר בתיבה
נח · ׳וימח את כל היקום אשר על פני האדמה׳ - סילוק השליטים ומיעוט נח · מאמר 28 · פיסקה 2 · דף סט ע"א
לשון הזוהר
וְהֵיךָ מִתְעַבְרָן קַמֵּיהּ. אֶלָּא אַעֲבַר לוֹן בְּנוּרָא דְּדָלִיק הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי ה' אֱלהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא׳ (דברים ד, כד). אֶשָׁא (הוא) דְּאָכִיל אֶשָׁא. הַהוּא יָקוּם דְּעֲלַיְיהוּ (נ"א מעבר) בְּאֶשָׁא. וְאִנּוּן דְּיַתְבֵי תְּחוֹתַיְיהוּ בְּמַיָא. וּבְגִינֵי כָּךְ ׳וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנִי הָאֲדָמָה׳. וּלְבָתַר מֵאָדָם וְעַד ׳בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳. כָּל אִלֵּין דִּלְתַתָּא. ׳וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ׳. אַךְ לִמְעוּטֵי. דְּלָא אִשְׁתָּאֲרוּ בְּעָלְמָא בַּר נֹחַ וּדְעִמֵּיהּ בְּתֵיבוּתָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר חֲגִיר הֲוָה דְּאָכִישׁ לֵיהּ אַרְיָא וְהָא אוּקְמוּהָ:
תרגום
וְאֵיךָ מָעֳבָרִים מִלְּפָנָיו? אֶלָּא מַעֲבִיר אוֹתָם בְּאֵשׁ שֶׁדּוֹלֶקֶת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא׳ (דברים ד, כד) - אֵשׁ (הוּא) שֶׁאוֹכֶלֶת אֵשׁ. אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד מֵעֲלֵיהֶם (נָא עוֹבֵר) בְּאֵשׁ. וְאוֹתָם שֶׁיּוֹשְׁבִים תַּחְתֵּיהֶם בְּמַיִם. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳ - וְאַחַר כָּךְ מֵאָדָם - וְעַד ׳בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳ - כָּל אֵלּוּ שֶׁלְּמַטָּה. ׳וַיִּשָּׁאֵר אַךְ נֹחַ׳ - אַךְ לְמַעֵט. שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ בָּעוֹלָם רַק נֹחַ וּמִי שֶׁעִמּוֹ בַּתֵּבָה. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, שֶׁהָיָה חִגֵּר, שֶׁהִכִּישׁוֹ אַרְיֵה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והיך מתעברן קמיה. אלא אעבר לון בנורא דדליק הדא הוא דכתיב, ׳כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא׳ (דברים ד, כד). אשא (הוא) דאכיל אשא. ההוא יקום דעלייהו (נ"א מעבר) באשא. ואנון דיתבי תחותייהו במיא. ובגיני כך ׳וימח את כל היקום אשר על פני האדמה׳. ולבתר מאדם ועד ׳בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ׳. כל אלין דלתתא. ׳וישאר אך נח׳. אך למעוטי. דלא אשתארו בעלמא בר נח ודעמיה בתיבותא. רבי יוסי אומר חגיר הוה דאכיש ליה אריא והא אוקמוה:
התרגום: ואיך מעברים מלפניו? אלא מעביר אותם באש שדולקת. זהו שכתוב ׳כי ה' אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׳ (דברים ד, כד) - אש (הוא) שאוכלת אש. אותו שעומד מעליהם (נא עובר) באש. ואותם שיושבים תחתיהם במים. ומשום כך ׳וימח את כל היקום אשר על פני האדמה׳ - ואחר כך מאדם - ועד ׳בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ׳ - כל אלו שלמטה. ׳וישאר אך נח׳ - אך למעט. שלא נשארו בעולם רק נח ומי שעמו בתבה. רבי יוסי אמר, שהיה חגר, שהכישו אריה, והרי פרשוה.
מן המפרשים
כתם פז: וישאר אך למעוטי דלא אשתארו בעלמא בר נח וכן פי' רש"י ז"ל וישאר אך נח לבד נח זהו פשוטו ולפי שאין משפט האך הזה כמשפט כל אכין הממעטים לפי שכבר נאמר וימח את כל היקום מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים ופשיטא שלא נשאר אלא נח ואשר עמו…
יהל אור: ההוא יקום דעלייהו מעבר באשא כו'. כאן כסדר יצירתם בשמים באש ובארץ במים וכן הטבילה למעלה באש ולמטה במים, וכן ההנהגה למעלה במדת הדין ולמטה במדת הרחמים, וכן עולם הזה ועולם הבא בעולם הבא במדה"ד ובעולם הזה במדת הרחמים:
אור החמה: וימח וגו' הוקשה לו כי בכל היקום וגו' נכלל מאדם עד בהמה וגו' לכן פי' כל היקום הם שרי האומות כולם שהם המקימים את האומות ולכן נק' יקום והם על פני האדמה ואחרי שמחה את היקום הם העליונים אח"כ מאליהן נמוחו מאדם עד וגו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: