משה משרה שכינה בישראל ומוליכם בתהומות
נח · ׳מוליך לימין משה׳ - זכות אברהם ומסירות משה מול הצלת עצמו של נח · מאמר 25 · פיסקה 8 · דף סח ע"א
לשון הזוהר
׳אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ׳ - דָּא אִיהוּ משֶׁה דְּאַשְׁרֵי שְׁכִינְתָּא בֵּינַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל. מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת - כַּד אִתְבָּקְעוּ מַיָא וְאֲזְלוּ בְּגוֹ תְּהוֹמֵי בְּיַבֶּשְׁתָּא דִּגְלִידוּ מַיָא (וכלא אתמר על משה). (נ"א ועל דא אקרי ׳משה עמו׳) בְּגִין דְּאַמְסַר גַּרְמֵיהּ עַל יִשְׂרָאֵל.
תרגום
׳אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ׳ (ישעיה סג, יא) - זֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁהִשְׁרָה שְׁכִינָה בֵּין יִשְׂרָאֵל. מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת - כְּשֶׁנִּבְקְעוּ הַמַּיִם וְהָלְכוּ בְּתוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת בַּיַּבָּשָׁה שֶׁקָּפְאוּ הַמַּיִם (וְהַכֹּל נֶאֱמַר עַל מֹשֶׁה) (נָא וְעַל זֶה נִקְרָא ׳מֹשֶׁה עַמּוֹ׳), מִשּׁוּם שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ עַל יִשְׂרָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳איה השם בקרבו את רוח קדשו׳ - דא איהו משה דאשרי שכינתא בינייהו דישראל. מוליכם בתהמות - כד אתבקעו מיא ואזלו בגו תהומי ביבשתא דגלידו מיא (וכלא אתמר על משה). (נ"א ועל דא אקרי ׳משה עמו׳) בגין דאמסר גרמיה על ישראל.
התרגום: ׳איה השם בקרבו את רוח קדשו׳ (ישעיה סג, יא) - זהו משה, שהשרה שכינה בין ישראל. מוליכם בתהמות - כשנבקעו המים והלכו בתוך התהומות ביבשה שקפאו המים (והכל נאמר על משה) (נא ועל זה נקרא ׳משה עמו׳), משום שמסר עצמו על ישראל.
מן המפרשים
הסולם: איה השם בקרבו את רוח קדשו: הוא משה, שהשרה השכינה בתוך ישראל, וכן, מוליכם בתהומות, כאשר נבקעו המים והלכו בתוך התהומות ביבשה, שקפאו המים, והוא משום שמסר את עצמו על ישראל ע"כ נקרא כל זה על שמו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: