ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 24: ׳כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׳ - הצלת נח בהסתרו מדין הרשעים › פיסקה 3 (סז ע"ב)

הצלת נח מדין הרשעים - הסתרו בתבה מן העין

נח · ׳כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׳ - הצלת נח בהסתרו מדין הרשעים · מאמר 24 · פיסקה 3 · דף סז ע"ב

לשון הזוהר

רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאִיל לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, הָא תָּנִינָן בְּשַׁעֲתָא דְעָלְמָא אִתְמַלְיָיא חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא וְדִינָא נָפַק - וַוי לְהַהוּא זַכָּאָה דְּאִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא דְּאִיהוּ אִתְפַּס בְּחוֹבוֹי דְחַיָיבַיָא בְּקַדְמִיתָא. נֹחַ אֵיךְ אִשְׁתְּזִיב דְּלָא אִתְפַּס בְּחוֹבַיְיהוּ. אָמַר לֵיהּ הָא אִתְּמָר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְאֲפָקָא מִנֵּיהּ תּוֹלָדִין לְעָלְמָא מִגּוֹ תֵּיבוּתָא. וְתוּ דְּהָא דִּינָא לָא יָכְלָא לְשַׁלְטָאָה עֲלוֹי בְּגִין דְּהֲוָה טָמִיר וְגָנִיז בַּתֵּבָה וְאִתְכַּסְיָיא מֵעֵינָא. וְתָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳בַּקְשׁוּ צֶדֶק בַּקְשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יהו"ה׳ (צפניה ב, ג). וְנֹחַ ׳בִּקֵּשׁ צֶדֶק׳ וְעָאל בְּגַוָּוהּ לְשַׁלְטָאָה וּלְקַטְרְגָא לֵיהּ. הָכָא אִתְרְמִיז לְאִנּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין לְמִנְדַע בְּרָזָא דְּאַתְוָון קַדִּישִׁין עִלָּאִין הִפּוּכָא דְּאַתְוָון כ"ב לְאִתְמְחֵי לְאִנּוּן חַיָּיבַיָא, וְעַל דָּא וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ כְּתִיב. ׳בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ׳.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, הֲרֵי שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם מִתְמַלֵּא בַּחֲטָאֵי בְּנֵי אָדָם וְהַדִּין יוֹצֵא - אוֹי לְאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁנִּמְצָא בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא נִתְפָּס בַּחֲטָאֵי הָרְשָׁעִים בַּתְּחִלָּה. אֵיךְ נִצַּל נֹחַ שֶׁלֹּא נִתְפַּס בַּחֲטָאֵיהֶם? אָמַר לוֹ, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁרָצָה הקב"ה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ תּוֹלָדוֹת לָעוֹלָם מִתּוֹךְ הַתֵּבָה. וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי הַדִּין לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה טָמִיר וְנִסְתָּר בַּתֵּבָה וְהִתְכַּסָּה מֵהָעַיִן. וּבֹא וּרְאֵה, כָּתוּב ׳בַּקְּשׁוּ צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף ה'׳ (צפניה ב, ג). וְנֹחַ ׳בִּקֵּשׁ צֶדֶק׳, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַתֵּבָה וְנִסְתַּר ׳בְּיוֹם אַף ה'׳ - וְעַל זֶה הַדִּין לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט וּלְקַטְרֵג עָלָיו. כָּאן נִרְמָז לְאוֹתָם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים לָדַעַת בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַהִפּוּךְ שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת כ"ב לִמְחוֹת אֶת אוֹתָם הָרְשָׁעִים, וְעַל זֶה וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ כָּתוּב. ׳בּא אַתָּה וְכֹל בֵּיתְךְ׳ (בראשית ז, א).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר שאיל ליה לרבי שמעון אבוי, הא תנינן בשעתא דעלמא אתמלייא חובי בני נשא ודינא נפק - ווי לההוא זכאה דאשתכח בעלמא דאיהו אתפס בחובוי דחייביא בקדמיתא. נח איך אשתזיב דלא אתפס בחובייהו. אמר ליה הא אתמר דקודשא בריך הוא בעא לאפקא מניה תולדין לעלמא מגו תיבותא. ותו דהא דינא לא יכלא לשלטאה עלוי בגין דהוה טמיר וגניז בתבה ואתכסייא מעינא. ותא חזי, כתיב, ׳בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהו"ה׳ (צפניה ב, ג). ונח ׳בקש צדק׳ ועאל בגווה לשלטאה ולקטרגא ליה. הכא אתרמיז לאנון קדישי עליונין למנדע ברזא דאתוון קדישין עלאין הפוכא דאתוון כ"ב לאתמחי לאנון חייביא, ועל דא וימחו מן הארץ כתיב. ׳בא אתה וכל ביתך׳.

התרגום: רבי אלעזר שאל את רבי שמעון אביו, הרי שנינו, בשעה שהעולם מתמלא בחטאי בני אדם והדין יוצא - אוי לאותו צדיק שנמצא בעולם, שהוא נתפס בחטאי הרשעים בתחלה. איך נצל נח שלא נתפס בחטאיהם? אמר לו, הרי נאמר שרצה הקב"ה להוציא ממנו תולדות לעולם מתוך התבה. ועוד, שהרי הדין לא יכל לשלט עליו, משום שהיה טמיר ונסתר בתבה והתכסה מהעין. ובא וראה, כתוב ׳בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה'׳ (צפניה ב, ג). ונח ׳בקש צדק׳, ונכנס לתוך התבה ונסתר ׳ביום אף ה'׳ - ועל זה הדין לא יכל לשלט ולקטרג עליו. כאן נרמז לאותם קדושים עליונים לדעת בסוד האותיות הקדושות העליונות ההפוך של האותיות כ"ב למחות את אותם הרשעים, ועל זה וימחו מן הארץ כתוב. ׳בא אתה וכל ביתך׳ (בראשית ז, א).

מן המפרשים

כתם פז: ר' אלעזר שאיל לר"ש אבוי והא תנינן בשעתא דעלמא אתמלייא חובי בני נשא ווי לההוא זכאה וכו' הנה ר' אלעזר הוקשה לו הפך מה שהוקשה לר' יהודה למעלה שאמ' ואי תימא הא נח כלומר ולמה לא הגין על דור המבול אמנם ר' אלעזר הוקשה למה נמלט שהרי…

יהל אור: וע"ד וימחו מן הארץ כתי'. שבה היפוכא דאתוון כמ"ש בז"ח ש"ה דף נ"ב אתוון זעירין תתאין הוו בהיפוכא כו' עי"ש. וכאן במבול שה' ישב לבדו ולא אתבסמו אתוון באתוון לאתתקנא ובה דאין יתהון כנ"ל בדף ס"ד: (ח"א סד, ב) וע"ד אלהים בלחודוי הוא…

אור החמה: ר' אלעזר שאיל וגו' בחובוי דחייבי בקדמית'. כאו' כי מפני הרעה. קודם הרעה נאסף הצדיק. וזה יהיה או זמן מעט קודם או ממש בעת הרעה. ואל שניהם תריץ ר' שמעון אל הא' אמר דקב"ה בעא לאפקא וגו' ולכך לא נאסף קודם. וגם סמוך בעת הרעה לא היה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: