ארץ ישראל ומלואה השכינה - התמלאותה מכל טוב שלמעלה
נח · ׳לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה׳ - התמלאות הארץ בזכות הצדיקים · מאמר 23 · פיסקה 2 · דף סז ע"א
לשון הזוהר
לַיהו"ה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ - הַאי קְרָא עַל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר דְּאִיהִי אַרְעָא קַדִּישָׁא. וּמְלוֹאָהּ דָּא שְׁכִינְתָּא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי מָלֵא כְבוֹד יהו"ה אֶת בֵּית יהו"ה׳ (דברי הימים ב ה, יד). וּכְתִיב, ׳וּכְבוֹד יהו"ה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, לד). מַאי מָלֵא וְלָא מִילָא. אֶלָּא מָלֵא וַדַּאי דְּאִתְמַלְיָיא מִכֹּלָּא, דְּאִתְמַלְיָיא מִן שִׁמְשָׁא. סִיהֲרָא שְׁלִים בְּכָל סִטְרִין. מָלֵא מִכָּל טוּבָא דִלְעֵילָא, כְּאִסְקוֹפָא דָא דְּאִתְמַלְיָיא מִכָּל טוּבָא דְּעָלְמָא, וְעַל דָּא כְּתִיב לַיהו"ה ׳הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ׳ - דָּא שְׁאָר אַרְעָאן.
תרגום
לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ - פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. וּמְלוֹאָהּ זוֹ הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה'׳ (דברי הימים ב ה) - וְכָתוּב ׳וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ). לָמָּה מָלֵא וְלֹא מִלֵּא? אֶלָּא מָלֵא וַדַּאי, שֶׁהִתְמַלֵּא מֵהַכֹּל, שֶׁהִתְמַלֵּא מֵהַשֶּׁמֶשׁ. הַלְּבָנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַצְּדָדִים. מָלֵא מִכָּל טוּב שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ הָאוֹצָר הַזֶּה שֶׁהִתְמַלֵּא מִכָּל טוּב שֶׁל הָעוֹלָם, וְעַל זֶה כָּתוּב לַה' ׳הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׳ - אֵלּוּ שְׁאָר הָאֲרָצוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ליהו"ה הארץ ומלואה - האי קרא על ארעא דישראל אתמר דאיהי ארעא קדישא. ומלואה דא שכינתא כמא דאת אמר, ׳כי מלא כבוד יהו"ה את בית יהו"ה׳ (דברי הימים ב ה, יד). וכתיב, ׳וכבוד יהו"ה מלא את המשכן׳ (שמות מ, לד). מאי מלא ולא מילא. אלא מלא ודאי דאתמלייא מכלא, דאתמלייא מן שמשא. סיהרא שלים בכל סטרין. מלא מכל טובא דלעילא, כאסקופא דא דאתמלייא מכל טובא דעלמא, ועל דא כתיב ליהו"ה ׳הארץ ומלואה. תבל ויושבי בה׳ - דא שאר ארעאן.
התרגום: לה' הארץ ומלואה - פסוק זה נאמר על ארץ ישראל שהיא ארץ הקדושה. ומלואה זו השכינה, כמו שנאמר ׳כי מלא כבוד ה' את בית ה'׳ (דברי הימים ב ה) - וכתוב ׳וכבוד ה' מלא את המשכן׳ (שמות מ). למה מלא ולא מלא? אלא מלא ודאי, שהתמלא מהכל, שהתמלא מהשמש. הלבנה שלמה בכל הצדדים. מלא מכל טוב שלמעלה, כמו האוצר הזה שהתמלא מכל טוב של העולם, ועל זה כתוב לה' ׳הארץ ומלואה. תבל וישבי בה׳ - אלו שאר הארצות.
מן המפרשים
כתם פז: אלא מלא ודאי דאתמליא מכל"א דאתמליא מן שמשא סיהרא שלים מכל סטרין באספוקא דאתמליא מכל טובא דעלמא אמ' כי הכבוד הוא המלא לפי שהוא מתמלא כלבנה שמקבלת מהשמ"ש וכאוצר המתמלא מכל טוב העולם אספוק"א אוצר שמסתפקים ממנו וע"ד כתיב ליי' הארץ…
אור החמה: ארעא קדישא. מלכות ונקראת ארץ לשון רצון. וז"ש דקב"ה אתרעי בה . ומלואה אין הכוונה על הת"ת שבה דהיינו לה' שהוא הת"ת אלא הכוונה על הנשמות. והנה הנשמות שתי בחינות הא' הם נשמות שכבר היו בעולם הזה ואלו ממלאים השכינה מעצמם במעשיהם…
אור יקר: אתמר, דאיהי ארעא קדישא ומלואה לכל העולם והיינו מילואו של עולם. והנה מכאן ראיה (שלא) היות שכינה סתם בתחתונים האמנם היות שכינה מלאה מאור הת״ת צריך פסוק שני שאמר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: