קנאת פנחס לברית - תיקון המקום וקבלת ברית שלום
נח · ׳וירפא את מזבח ה' ההרוס׳ - תיקון ברית המילה וחטא ההשחתה שכנגדה · מאמר 21 · פיסקה 5 · דף סו ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אוּף הָכִי פִּנְחָס בְּשַׁעֲתָא דְקַנֵּי לְעוֹבָדָא דְזִמְרִי אַתְקִין לְהַאי בְּרִית בְּאַתְרֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳ (במדבר כה, יב) - וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דִּבְגִין פִּנְחָס הֲוָה. וּמַה קְטָטָא הֲוָה לֵיהּ לְפִנְחָס בְּהַאי בְּרִית. אֶלָּא הָכָא אִתְקְשַׁר מִלָּה בְּדוּכְתֵּיהּ. ׳הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי׳ - וּמָה אֶתֵּן לוֹ שָׁלוֹם - (לאתחברא כל חד בדוכתיה) לְאִתְחַבְּרָא בְּרִית בְּאַתְרֵיהּ, וְעַל דָּא ׳הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי (שלום׳) - וּמַה (נ"א איהו) שָׁלוֹם דְּאִיהוּ אַתְרֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ. מַה דְּאִתְפָּרַשׁ מִנֵּיהּ בְּחוֹבַיְיהוּ - בְּגִינֵיהּ אִתְחַבַּר בֵּיהּ. וְעַל דָּא הוֹאִיל וְהוּא אַתְקִין מִלָּה בְּדוּכְתֵּיהּ, מִכָּאן וּלְהָלְאָה - ׳וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וְגו'׳.
תרגום
בֹּא רְאֵה, גַּם כָּךְ פִּנְחָס, בְּשָׁעָה שֶׁקִּנֵּא לְמַעֲשֵׂה זִמְרִי, הִתְקִין אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ בִּמְקוֹמָהּ, וְלָכֵן כָּתוּב ׳הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳ (במדבר כה, יב) - וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁמִּשּׁוּם פִּנְחָס הָיָה? אֵיזוֹ קְטָטָה הָיְתָה לוֹ לְפִנְחָס בַּבְּרִית הַזּוֹ? אֶלָּא כָּאן נִקְשָׁר הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ. ׳הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי׳ - וּמָה אֶתֵּן לוֹ? שָׁלוֹם - (לְהִתְחַבֵּר כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ) לְהִתְחַבֵּר הַבְּרִית בִּמְקוֹמָהּ, וְעַל זֶה ׳הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳ - וּמַהוּ? שָׁלוֹם, שֶׁהוּא מָקוֹם לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ. מַה שֶּׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ בְּחֶטְאָם - בִּגְלָלוֹ הִתְחַבֵּר בּוֹ. וְעַל זֶה, הוֹאִיל וְהוּא הִתְקִין הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ, מִכָּאן וָהָלְאָה - ׳וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו׳ (במדבר כה, יג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, אוף הכי פנחס בשעתא דקני לעובדא דזמרי אתקין להאי ברית באתריה. ובגין כך כתיב, ׳הנני נותן לו את בריתי שלום׳ (במדבר כה, יב) - וכי סלקא דעתך דבגין פנחס הוה. ומה קטטא הוה ליה לפנחס בהאי ברית. אלא הכא אתקשר מלה בדוכתיה. ׳הנני נותן לו את בריתי׳ - ומה אתן לו שלום - (לאתחברא כל חד בדוכתיה) לאתחברא ברית באתריה, ועל דא ׳הנני נותן לו את בריתי (שלום׳) - ומה (נ"א איהו) שלום דאיהו אתריה לאתחברא בהדיה. מה דאתפרש מניה בחובייהו - בגיניה אתחבר ביה. ועל דא הואיל והוא אתקין מלה בדוכתיה, מכאן ולהלאה - ׳והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם, תחת אשר קנא לאלהיו וגו'׳.
התרגום: בא ראה, גם כך פנחס, בשעה שקנא למעשה זמרי, התקין את הברית הזו במקומה, ולכן כתוב ׳הנני נתן לו את בריתי שלום׳ (במדבר כה, יב) - וכי יעלה על דעתך שמשום פנחס היה? איזו קטטה היתה לו לפנחס בברית הזו? אלא כאן נקשר הדבר במקומו. ׳הנני נתן לו את בריתי׳ - ומה אתן לו? שלום - (להתחבר כל אחד במקומו) להתחבר הברית במקומה, ועל זה ׳הנני נתן לו את בריתי שלום׳ - ומהו? שלום, שהוא מקום להתחבר עמו. מה שנפרד ממנו בחטאם - בגללו התחבר בו. ועל זה, הואיל והוא התקין הדבר במקומו, מכאן והלאה - ׳והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו׳ (במדבר כה, יג).
מן המפרשים
כתם פז: ת"ח פנחס בשעתא דקני וכו' אתקין להאי ברית לאתריה ובג"כ הנני נותן לו את בר"יתי וכי ס"ד דבגין פנחס הוה. הרגיש קושיא בכתוב באמרו הנני נותן לו כי מלת לו נוספת משני סבות האחד שהשלום לא היה אלא לישראל שכן כתב למעלה פנחס בן אלעזר וכו'…
אור החמה: ס"ד דבגין פנחס הוה. פי' ס"ד דנותן לו אהדר לפנחס מאי קטטה וגו' אלא לא אהדר אלא למלכות והיתה קטטה שנסתלק ממנה השלום בעון שטים שפגמו ישראל ברית. ות"ת קאמר הנני נותן לו למלכות שהוא את בריתי והיינו ממעלה למטה. וז"ש ודאי [ומאי] אתן…
הסולם: ת"ח אוף הכי פנחס וכו': בוא וראה, אף פנחס כן, בשעה שקנא למעשה זמרי תקן את ברית הזה במקומו. ומשום זה כתוב, הנני נותן את בריתי שלום. וכי יעלה על דעתך, שבשביל פנחס הוא השלום, ומה הוא המחלוקת שהיה לו לפנחס עם ברית הזה. אלא כאן,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: