׳ישראל יהיה שמך׳ - קשר השם להשבת ברית המילה למקומה
נח · ׳וירפא את מזבח ה' ההרוס׳ - תיקון ברית המילה וחטא ההשחתה שכנגדה · מאמר 21 · פיסקה 3 · דף סו ע"ב
לשון הזוהר
׳אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר׳ - יהו"׳ה אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ׳ - מַאי טַעְמָא אִדְכַּר הָכָא יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא וַדַּאי ׳יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ׳ - וַדַּאי לְאִסְתַּלָּקָא לְעֵילָא וְלְאֲתָבָא בְּרִית קַיָּימָא לְאַתְרֵיהּ. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב (מלכים א יט י) ׳כִּי עָזְבוּ בְּרִיתְךָ בְּנִי יִשְׂרָאֵל׳, וּבְגִין כָּךְ ׳אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרָסוּ׳.
תרגום
׳אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךְ׳ (מלכים א יח, לא) - מָה הַטַּעַם נִזְכַּר כָּאן יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא וַדַּאי ׳יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךְ׳ - וַדַּאי לְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה וּלְהָשִׁיב אֶת בְּרִית הַמִּילָה לִמְקוֹמָהּ. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (מלכים א יט, י), וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳אֶת מִזְבְּחֹתֶיךְ הָרָסוּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אשר היה דבר׳ - יהו"׳ה אליו לאמר ישראל יהיה שמך׳ - מאי טעמא אדכר הכא ישראל, אלא ודאי ׳ישראל יהיה שמך׳ - ודאי לאסתלקא לעילא ולאתבא ברית קיימא לאתריה. והינו דכתיב (מלכים א יט י) ׳כי עזבו בריתך בני ישראל׳, ובגין כך ׳את מזבחותיך הרסו׳.
התרגום: ׳אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך׳ (מלכים א יח, לא) - מה הטעם נזכר כאן ישראל? אלא ודאי ׳ישראל יהיה שמך׳ - ודאי להתעלות למעלה ולהשיב את ברית המילה למקומה. והינו שכתוב ׳כי עזבו בריתך בני ישראל׳ (מלכים א יט, י), ומשום כך ׳את מזבחתיך הרסו׳.
מן המפרשים
כתם פז: אשר היה דבר יי' אליו לאמר ישראל יהיה שמך י"שראל ודאי לאסתלקא לעילא כי יתעלה יעקב למעלה במדת התפארת לאתבא ברית קיימא לאתריה לפי שלא נמצא פסול בזרעוי והיינו דכתיב כי עזבו בריתך בני ישראל שבזמן אליהו עברו על הברית והפרו חק ישראל…
נזר ישראל: אלא ודאי ישראל יהיה שמך כו'. כי הטיפה עיקרה לישראל והמותר ליעקב ורחל, בשחרית דחול. ועיין בכוונת שים שלום (שעה"כ ענין כונת העמידה ו, פע"ח שער העמידה פ"כ) . והגם דבערבית הוא רק יעקב ולאה, באמת ערב הוא כגלות ואינה בשלימות:
הסולם: אשר היה דבר ה' וגו': שואל מה הטעם שנזכר כאן השם ישראל על המזבח, ואומר, אלא ודאי שהתקון הוא להעלותה למעלה. היינו להעלות המלכות לאו"א. ולהשיב ברית קדש למקומו, היינו שהיסוד דז"א יחזור ויזדווג עם המלכות שאין זווג לזו"ן אלא אחר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: