בימי אליהו - עזיבת ברית המילה החריבה את מזבח ה'
נח · ׳וירפא את מזבח ה' ההרוס׳ - תיקון ברית המילה וחטא ההשחתה שכנגדה · מאמר 21 · פיסקה 1 · דף סו ע"ב
לשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהֲווּ עָסְקֵי בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, ׳וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס׳ (מלכים א יח, ל) - מַאי וַיְרַפֵּא. תָּא חֲזֵי, בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, יִשְׂרָאֵל כֻּלְהוּ שָׁבְקוּ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשָׁבְקוּ בְּרִית קַיָּימָא דִלְהוֹן. כַּד אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְחָמָא דְקָא שָׁבְקוּ ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ הַאי בְּרִית קַיָּימָא וְאַעֲבָרוּ מִנַּיְיהוּ הַאי בְּרִית.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה הָיָה מָצוּי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב ׳וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס׳ (מלכים א יח, ל) - מַה זֶּה וַיְרַפֵּא.? בֹּא רְאֵה, בִּימֵי אֵלִיָּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת הקב"ה וְעָזְבוּ אֶת בְּרִית הַמִּילָה שֶׁלָּהֶם. כְּשֶׁבָּא אֵלִיָּהוּ וּרְאֵה שֶׁעָזְבוּ ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ בְּרִית מִילָה הַזּוֹ וְהֶעֱבִירוּ מֵהֶם אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה הוה שכיח קמיה דרבי שמעון, והוו עסקי בהאי קרא דכתיב, ׳וירפא את מזבח ה' ההרוס׳ (מלכים א יח, ל) - מאי וירפא. תא חזי, בימי אליהו, ישראל כלהו שבקו ליה לקודשא בריך הוא ושבקו ברית קיימא דלהון. כד אתא אליהו וחמא דקא שבקו ׳בני ישראל׳ האי ברית קיימא ואעברו מנייהו האי ברית.
התרגום: רבי יהודה היה מצוי לפני רבי שמעון, והיו עוסקים בפסוק הזה שכתוב ׳וירפא את מזבח ה' ההרוס׳ (מלכים א יח, ל) - מה זה וירפא.? בא ראה, בימי אליהו כל ישראל עזבו את הקב"ה ועזבו את ברית המילה שלהם. כשבא אליהו וראה שעזבו ׳בני ישראל׳ ברית מילה הזו והעבירו מהם את הברית הזו.
מן המפרשים
כתם פז: וירפא את מזבח יי' ההרוס מאי וירפא כי ענין רפואה לא שייכא לענין הריסה כי אם לשון בנין והיה לו לכתוב ויבן את מזבח יי' ההרוס. ויאמר כי כל דבר המתקן לדבר ההרוס ההוא יקרא רפואה ויאמר כי לפי שבימי אליהו עברו ישראל על ברית שזהו הריסת…
מהרח"ו: ר' יהודה הוה שכיח וכו'. ברית הוא יסוד, וכד לא מקיימין ליה לא אשתכח קיום לעילא מיניה ולתתא מיניה, ואשתאר מלכות 'מזבח ה' ההרוס', אשר תיקונה דילה הוא י"ב אבנים. ו'שלום' יסוד. שאין להתייחד עם מלכות בלתי בעלה עמה ת"ת:[ @]
רמ"א: דקא שבקו בני ישראל ברית קיימא דקא שבקו בני ישראל ברית קיימא. עיין בסוף בחקותי ע"ג (קטו:) כי היסוד נקרא ברית מילה (והטעם) [והעטרה] היא עטרת הברית, ולזה 'מל ולא פרע כאלו לא מל' ( שבת קלז: ), כי שתיהן ביחד הם ' ברית קיימא '.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: