ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 20: ׳והקימותי את בריתי אתך׳ - קיום הברית למעלה ולמטה מציל מכל רע › פיסקה 4 (סו ע"ב)

האוחז בברית לא יינזק מאומה - נח נשמר, דורו נמחה

נח · ׳והקימותי את בריתי אתך׳ - קיום הברית למעלה ולמטה מציל מכל רע · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף סו ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּכָל זִמְנָא דִּבְנֵי נָשָׁא יִתְאַחֲדוּן בִּבְרִית דָּא, וְלָא יִשְׁבְּקוּן לֵיהּ, לֵית עַם וְלִישָׁן בְּעָלְמָא דְּיֵיכוּל לְאַבְאָשָׁא לוֹן. וְנֹחַ אַתְקִיף בִּבְרִית דָּא וְנָטַר לֵיהּ, בְּגִינֵי כָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטַר לֵיהּ (וכל דיליה). וְכָל בְּנִי דָרֵיהּ לָא נָטְרוּ לֵיהּ, בְּגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעֲבַר לוֹן מֵעָלְמָא. וְהָא אִתְּמָר בְּהַהוּא חוֹבָא מַמָּשׁ דְּאִנּוּן חָאבוּ - בְּהַהוּא גַוְונָא אִתְמְחוּן מֵעָלְמָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּכָל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם יֶאֶחְזוּ בִּבְרִית זוֹ וְלֹא יַעַזְבוּ אוֹתָהּ, אֵין עַם וְלָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכְלוּ לְהָרַע לָהֶם. וְנֹחַ הֶחֱזִיק בִּבְרִית זוֹ וְשָׁמַר אוֹתָהּ, וְלָכֵן שָׁמַר אוֹתוֹ הקב"ה (וְכָל אֲשֶׁר לוֹ). וְכָל בְּנֵי דוֹרוֹ לֹא שָׁמְרוּ אוֹתָהּ, וְלָכֵן הֶעֱבִיר אוֹתָם הקב"ה מֵהָעוֹלָם. וַהֲרֵי נֶאֱמַר, בְּאוֹתוֹ חֵטְא מַמָּשׁ שֶׁהֵם חָטְאוּ - בְּאוֹתוֹ גָוֶן נִמְחוּ מֵהָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר בכל זמנא דבני נשא יתאחדון בברית דא, ולא ישבקון ליה, לית עם ולישן בעלמא דייכול לאבאשא לון. ונח אתקיף בברית דא ונטר ליה, בגיני כך קודשא בריך הוא נטר ליה (וכל דיליה). וכל בני דריה לא נטרו ליה, בגין כך קודשא בריך הוא אעבר לון מעלמא. והא אתמר בההוא חובא ממש דאנון חאבו - בההוא גוונא אתמחון מעלמא.

התרגום: אמר רבי אלעזר, בכל זמן שבני אדם יאחזו בברית זו ולא יעזבו אותה, אין עם ולשון בעולם שיוכלו להרע להם. ונח החזיק בברית זו ושמר אותה, ולכן שמר אותו הקב"ה (וכל אשר לו). וכל בני דורו לא שמרו אותה, ולכן העביר אותם הקב"ה מהעולם. והרי נאמר, באותו חטא ממש שהם חטאו - באותו גון נמחו מהעולם.

מן המפרשים

כתם פז: אמר רבי אלעזר בכל זמנא דבני נשא יתאחדון בברית לית עם ולישן וכו' כי כלי זיי"נו ושמי"רתו של הקב"ה נרשם בבשרו והשאר מבואר ר' יהודה הוה שכיח קמי דר"ש והוו עסקי בהאי קרא יביא סיוע למה שנזכר מסגולת שמירת הברית.

אור החמה: אתתקף בברית קיימא שנולד מהול ולזה לא אמר אתקיף בברית קיימא שהוא מעצמו לא החזיק בה אלא שהחזיקוהו בה שנולד מהול. ונטיר ליה שלא טמאו.

רמ"א: בההוא חובא ממש בההוא חובא ממש כו'. הם חטאו במים ונידונו במים, [הם קלקלו ברותחין וברותחין נדונו]:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר