הצדיק כקרבן לכפרה - קץ כל בשר בא לפני נח
נח · סוד הרצון הנסתר ותשעה ההיכלות - קץ כל בשר וכניסת נח לתבה · מאמר 16 · פיסקה 9 · דף סה ע"ב
לשון הזוהר
וּבַּר נָשׁ דְּאִיהוּ זַכָּאָה אִיהוּ קָרְבָּנָא מַמָּשׁ לְכַפָּרָה. וְאָחֳרָא דְּלָאו אִיהוּ זַכָּאָה, לָאו אִיהוּ קָרְבָּנָא בְּגִין דְּבֵיהּ מוּמָא דִּכְתִיב, ׳כִּי לֹא לְרָצוֹן וְגו'׳ (ויקרא כב). וְעַל דָּא צַדִּיקַיָא כַּפָּרָה אִנּוּן דְּעָלְמָא וְקָרְבָּנָא אִנּוּן בְּעָלְמָא (עד כאן): תָּא חֲזֵי, ׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳. לְמֵיטַל רְשׁוּ לְאַחְשָׁכָא אַפַּיְיהוּ דִּבְנֵי עָלְמָא. וּבְגִינֵי כָךְ הִנְנִי ׳מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ׳. (ועל דא ׳עשה לך תבת עצי גופר׳ בגין לאשתזבא בה ולא יכיל לשלטאה עלך. רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא אמר חד) כְּתִיב וַיַעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָהוּ ה'.
תרגום
וְהָאִישׁ שֶׁהוּא צַדִּיק, הוּא קָרְבָּן מַמָּשׁ לְכַפָּרָה, וְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק אֵינוֹ קָרְבָּן, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא לְרָצוֹן וְגוֹ'׳ (ויקרא כב). וְעַל זֶה הַצַּדִּיקִים הֵם כַּפָּרַת הָעוֹלָם וְהֵם קָרְבָּן בָּעוֹלָם. בֹּא רְאֵה, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ - לִטֹּל רְשׁוּת לְהַחְשִׁיךְ פְּנֵי בְּנֵי הָעוֹלָם. וְלָכֵן הִנְנִי ׳מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ׳ - (וְעַל זֶה ׳עָשָׂה לְךְ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר׳ - כְּדֵי לְהִנָּצֵל בָּהּ וְלֹא יוּכַל לִשְׁלֹט עָלֶיךְ, רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ אָמַר אֶחָד). כָּתוּב וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובר נש דאיהו זכאה איהו קרבנא ממש לכפרה. ואחרא דלאו איהו זכאה, לאו איהו קרבנא בגין דביה מומא דכתיב, ׳כי לא לרצון וגו'׳ (ויקרא כב). ועל דא צדיקיא כפרה אנון דעלמא וקרבנא אנון בעלמא (עד כאן): תא חזי, ׳ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני׳. למיטל רשו לאחשכא אפייהו דבני עלמא. ובגיני כך הנני ׳משחיתם את הארץ׳. (ועל דא ׳עשה לך תבת עצי גופר׳ בגין לאשתזבא בה ולא יכיל לשלטאה עלך. רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא אמר חד) כתיב ויעש נח ככל אשר צוהו ה'.
התרגום: והאיש שהוא צדיק, הוא קרבן ממש לכפרה, ואחר שאינו צדיק אינו קרבן, משום שיש בו מום, שכתוב ׳כי לא לרצון וגו'׳ (ויקרא כב). ועל זה הצדיקים הם כפרת העולם והם קרבן בעולם. בא ראה, ׳ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני׳ - לטל רשות להחשיך פני בני העולם. ולכן הנני ׳משחיתם את הארץ׳ - (ועל זה ׳עשה לך תבת עצי גפר׳ - כדי להנצל בה ולא יוכל לשלט עליך, רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך אמר אחד). כתוב ויעש נח ככל אשר צוהו ה'.
מן המפרשים
אור יקר: תיבת עצי גופר בגין וכר, שאתה צדיק קרבן שלם, ואין ראוי שיהיה מיתתך בעת מיתתם שאתה קרבן שלם, ובעת סילוקך הייחוד, ועתה לא עת ייחוד אלא עת רעה היא, וצריך לעשות המצאה לאשתזבא כדפי׳. המה ולא אחרות ואינו שהרי רבו גם כן על מי מסה…
מהרח"ו: מן המקבילה בנח מאמר יב, ג (סג.) קץ הימים. סטרא אחרא, מלאך המות דאחשך אפיהון דברייתא, ודא נמי 'קץ כל בשר':] @
נזר ישראל: רבי חייא ור' יוסי הוי אזלי בארחא כו'. זה שייך לעיל דף ס"ד ע"ב והוא סיום דהאי יודאי ( לעיל סג: ) :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: