השעיר בראש חודש - חלק עשו וחלק ישראל הנבדל
נח · סוד הרצון הנסתר ותשעה ההיכלות - קץ כל בשר וכניסת נח לתבה · מאמר 16 · פיסקה 7 · דף סה ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּכָל רֵישֵׁי יַרְחָא וְיַרְחָא כַּד סִיהֲרָא מִתְחַדְּשָׁא יָהֲבִין לֵיהּ לְהַאי ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר׳ חוּלְקָא חָדָא יַתִּיר עַל קָרְבָּנִין לְאִתְעַסְקָא בֵּיהּ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּלָקֵיהּ. וִיהֵא סִטְרָא דְיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. בְּגִין דְּיִתְאַחֲדוּן בְּמַלְכֵיהוֹן, וְדָא אִיהוּ שָׂעִיר. בְּגִין דְּאִיהוּ בְּחוּלָקָא דְּעֵשָׂו דִּכְתִיב ׳בֵּיהּ שָׂעִיר׳ (בראשית כז, יא) ׳הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר׳. וְעַל דָּא אִיהוּ אִשְׁתַּמַּשׁ בְּחוּלָקֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל אִנּוּן מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּחוּלָקֵיהוֹן. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגוּלָתוֹ׳ (תהילים קלה, ד).
תרגום
בֹּא רְאֵה, בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ כְּשֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת הַלְּבָנָה, נוֹתְנִים לְקֵץ כָּל בָּשָׂר הַזֶּה חֵלֶק אֶחָד יוֹתֵר עַל הַקָּרְבָּנוֹת לְהִתְעַסֵּק בּוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, וְיִהְיֶה צַד שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם כְּדֵי שֶׁיִּתְאַחֲדוּ עִם מַלְכָּם, וְזֶהוּ הַשָּׂעִיר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּחֵלֶק עֵשָׂו, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳שָׂעִיר, ׳הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר׳ (בראשית כז, יא) - וְעַל זֶה הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, וְיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּחֶלְקָם, וְלָכֵן כָּתוּב ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׳ (תהלים קלה, ד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בכל רישי ירחא וירחא כד סיהרא מתחדשא יהבין ליה להאי ׳קץ כל בשר׳ חולקא חדא יתיר על קרבנין לאתעסקא ביה וישתמש בחולקיה. ויהא סטרא דישראל בלחודייהו. בגין דיתאחדון במלכיהון, ודא איהו שעיר. בגין דאיהו בחולקא דעשו דכתיב ׳ביה שעיר׳ (בראשית כז, יא) ׳הן עשו אחי איש שעיר׳. ועל דא איהו אשתמש בחולקיה. וישראל אנון משתמשין בחולקיהון. ובגין כך כתיב, ׳כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו׳ (תהילים קלה, ד).
התרגום: בא ראה, בכל ראש חדש וחדש כשמתחדשת הלבנה, נותנים לקץ כל בשר הזה חלק אחד יותר על הקרבנות להתעסק בו וישתמש בחלקו, ויהיה צד של ישראל לבדם כדי שיתאחדו עם מלכם, וזהו השעיר, משום שהוא בחלק עשו, שכתוב בו ׳שעיר, ׳הן עשו אחי איש שעיר׳ (בראשית כז, יא) - ועל זה הוא השתמש בחלקו, וישראל משתמשים בחלקם, ולכן כתוב ׳כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו׳ (תהלים קלה, ד).
מן המפרשים
אור יקר: שעיר, בגין דאיהו חולקא דעשו, שבו כל כח הקליפות. וכמו שיעקב הוא כל כח הקדושה כן עשו כל כח הקליפה, ולכך הם שני גויים בבטנך וגומר.
רמ"א: יהבין ליה להאי קץ יהבין ליה להאי קץ כו'. עיין לעיל דף נ' ע"א (סד. וכדין ישראל לתתא מקרבין שעיר וההוא נחש אתמשך אבתריה) וע"ב לעיל (סד: קץ כל בשר אתהני מאינון קרבנין כו'):
הסולם: ת"ח בכל רישי,: בוא וראה בכל ראש חדש ור"ח בעת שהלבנה מתחדשת, דהיינו שהנוקבא מתחדשת בזווגה עם ז"א, נותנים אז לקץ כל בשר זה, חלק נוסף על קרבנות הרגילים, שהוא שעיר ר"ח, שיתעסק בו וישתמש בחלקו, שע"י שעיר ר"ח נתחדש הארת צד השמאל,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: