ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 16: סוד הרצון הנסתר ותשעה ההיכלות - קץ כל בשר וכניסת נח לתבה › פיסקה 4 (סה ע"א)

היכלות בלא עומד בהם - סודות המהימנותא הנקראים אין סוף

נח · סוד הרצון הנסתר ותשעה ההיכלות - קץ כל בשר וכניסת נח לתבה · מאמר 16 · פיסקה 4 · דף סה ע"א

לשון הזוהר

וְהֵיכָלִין לָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְלָאו אִנּוּן רוּחִין וְלָאו אִנּוּן נִשְׁמָתִין. וְלָא אִית (איהו) מָאן דְּקָיְימָא בְּהוּ. רְעוּתָא דְּכָל תֵּשַׁע נְהוֹרִין דְּקָיְימֵי כֻּלְהוּ בְּמַחֲשָׁבָה דְּאִיהוּ חַד מִנַּיְיהוּ בְּחוּשְׁבְּנָא כֻּלְהוּ לְמִרְדַּף בַּתְרַיְיהוּ בְּשַׁעֲתָא דְּקָיְימֵי בְּמַחֲשָׁבָה וְלָא מִתְדַּבְּקָן וְלָא אִתְיְידָעוּ. וְאִלֵּין לָא קָיְימֵי לָא בִּרְעוּתָא וְלָא בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה (נ"א עלאין). תָּפְסִין בָּהּ וְלָא תָפְסִין. בְּאִלֵּין קָיְימֵי כָּל רָזֵי דִמְהֵימְנוּתָא וְכָל אִנּוּן נְהוֹרִין מֵרָזָא דְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה (דלתתא ד"א ולתתא) כֻּלְהוּ אִקְרוּן אֵין סוֹף. עַד הָכָא מָטוּ נְהוֹרִין וְלָא מָטוּן וְלָא אִתְיְידָעוּ. לָאו הָכָא רְעוּתָא וְלָא מַחֲשָׁבָה. (כדין ד"א כד) נָהִיר מַחֲשָׁבָה וְלָא אִתְיְידַע (ידיע) מִמַּאן דְּנָהִיר. כְּדֵין אִתְלַבֵּשׁ וְאַסְתִּים גּוֹ בִּינָה וְנָהִיר לְמַאן דְנָהִיר וְאָעִיל דָּא בְּדָא עַד דְּאִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוּ כְּחֲדָא.

תרגום

וְהַהֵיכָלוֹת אֵינָם אוֹרוֹת וְלֹא רוּחוֹת וְלֹא נְשָׁמוֹת, וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד בָּהֶם. הָרָצוֹן שֶׁל כָּל תִּשְׁעָה הָאוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדִים כֻּלָּם בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא אֶחָד מֵהֶם בְּחֶשְׁבּוֹן כֻּלָּם לִרְדּף אַחֲרֵיהֶם. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים בַּמַּחֲשָׁבָה וְלֹא נִדְבָּקִים וְלֹא נוֹדָעִים. וְאֵלֶּה לֹא עוֹמְדִים לֹא בְּרָצוֹן וְלֹא בְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה (עֶלְיוֹנוֹת). תּוֹפְסִים בָּהּ וְלֹא תוֹפְסִים. בְּאֵלֶּה עוֹמְדִים כָּל סוֹדוֹת הַמְּהֵימְנוּתָא וְכָל אוֹתָם הָאוֹרוֹת מִסּוֹד הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה (שֶׁלְּמַטָּה וּלְמַטָּה) כֻּלָּם נִקְרָאִים אֵין סוֹף. עַד כָּאן מַגִּיעִים אוֹרוֹת וְלֹא מַגִּיעִים וְלֹא נוֹדָעִים. אֵין כָּאן רָצוֹן וְלֹא מַחֲשָׁבָה. (אָז) כְּשֶׁמְּאִירָה הַמַּחֲשָׁבָה וְלֹא נוֹדַעַת (יָדוּעַ) מִמִּי שֶׁמְּאִירָה, אָז מִתְלַבֶּשֶׁת וְנִסְתֶּרֶת לְתוֹךְ הַבִּינָה וּמְאִירָה לְמִי שֶׁמְּאִירָה, וְנִכְנָסִים זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם נִכְלָלִים כְּאֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והיכלין לאו אנון נהורין ולאו אנון רוחין ולאו אנון נשמתין. ולא אית (איהו) מאן דקיימא בהו. רעותא דכל תשע נהורין דקיימי כלהו במחשבה דאיהו חד מנייהו בחושבנא כלהו למרדף בתרייהו בשעתא דקיימי במחשבה ולא מתדבקן ולא אתיידעו. ואלין לא קיימי לא ברעותא ולא במחשבה עלאה (נ"א עלאין). תפסין בה ולא תפסין. באלין קיימי כל רזי דמהימנותא וכל אנון נהורין מרזא דמחשבה עלאה (דלתתא ד"א ולתתא) כלהו אקרון אין סוף. עד הכא מטו נהורין ולא מטון ולא אתיידעו. לאו הכא רעותא ולא מחשבה. (כדין ד"א כד) נהיר מחשבה ולא אתיידע (ידיע) ממאן דנהיר. כדין אתלבש ואסתים גו בינה ונהיר למאן דנהיר ואעיל דא בדא עד דאתכלילו כלהו כחדא.

התרגום: וההיכלות אינם אורות ולא רוחות ולא נשמות, ואין מי שעומד בהם. הרצון של כל תשעה האורות שעומדים כלם במחשבה, שהוא אחד מהם בחשבון כלם לרדף אחריהם. בשעה שעומדים במחשבה ולא נדבקים ולא נודעים. ואלה לא עומדים לא ברצון ולא במחשבה עליונה (עליונות). תופסים בה ולא תופסים. באלה עומדים כל סודות המהימנותא וכל אותם האורות מסוד המחשבה העליונה (שלמטה ולמטה) כלם נקראים אין סוף. עד כאן מגיעים אורות ולא מגיעים ולא נודעים. אין כאן רצון ולא מחשבה. (אז) כשמאירה המחשבה ולא נודעת (ידוע) ממי שמאירה, אז מתלבשת ונסתרת לתוך הבינה ומאירה למי שמאירה, ונכנסים זה בזה, עד שכלם נכללים כאחד.

מן המפרשים

מקדש מלך: דקיימי כולהו במחשבה פירוש מוחא סתימאה דאיהי חד מינייהו בחושבנא המשלמת לעשרה. כולהו למרדף אבתרייהו של היכלין הפנימיים בשעתא דקיימי ההיכלין הפנימיים:

יהל אור: כלהו למירדף אבתרייהו. ר"ל רצון כולם למירדף אחרי הב' נהורין נהירו דמחשבה עלאה ונהירו דפריסא שהן או"א שלהם, ולעולם הטבע והתשוקה למרדף אחר האור דנפיק מיניה: בשעתא דקיימי במחשבה. ר"ל אותן הט' נהורין בשעה שעומדים באבא:

רמ"א: תשע היכלין תשע היכלין כו'. הם ט' ספירות דאצילות. ועיין לעיל דף י"ב ע"א (זו"ח סתרי אותיות ב: דאינון תשע דאיקרון אין סוף) , ופרשת תצוה דף ע"ט ע"ב (קפ.) . ואלו אינן בספירות שלמטה הנקראות 'רוחין' ו'נשמתין' כו', ועיין לעיל דף מ"א…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר