זרוע שמאל של טומאה - אוחזת בלבנה ומטמאה אותה
נח · יהודי מגלה סוד ארבעת המינים וסוד וה' ואלהים למבול וסדום · מאמר 14 · פיסקה 10 · דף סד ע"א
לשון הזוהר
כְּמָה דִדְרוֹעָא שְׂמָאלָא (תשא קצד ב, פקודי רלג ב) לְעֵילָא אָחִיד בָּהּ וְאִתְעַר לְקֳבְלָהּ בִּרְחִימוּ. הָכִי נָמֵי אִית לְתַתָּא. (ווי העמודים כלהו קיימי שייפין לאתאחדא דא בדא ולאתקשרא דא בדא קשרי מהימנותא סטרא דקדושא מסטרא דרוח מסאבא דאיהו רזא דנחש לתתא). הַאי נָחָשׁ אִיהוּ דְרוֹעָא שְׂמָאלָא דְרוּחַ מְסָאֳבָא. וְאָחִיד בֵּיהּ מַאן דְּרָכִיב בֵּיהּ וְקָרָבָא לְגַבֵּי דְסִיהֲרָא וּמָשִׁיךְ לָהּ בֵּינַיְיהוּ נ"א בִּדְבִיקוּ דְּקוּטְפָא וְאִסְתָּאֳבַת. וּכְדֵין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא מְקָרְבִין שָׂעִיר. וְהַהוּא נָחָשׁ אִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרֵיהּ דְּהַהוּא שָׂעִיר. וְסִיהֲרָא אִתְדְּכִיאַת וְסַלְקָאת לְעֵילָא וְאִתְקְּשָׁרַת לְעֵילָא לְאִתְבָּרְכָא. וּנְהִירִין אַנְפָּהָא מַה דְּאִתְחַשְׁכַת לְתַתָּא.
תרגום
כְּמוֹ שֶׁזְּרוֹעַ שְׂמֹאל לְמַעְלָה אוֹחֶזֶת בָּהּ וּמִתְעוֹרֶרֶת כְּנֶגְדָּהּ בְּאַהֲבָה, כָּךְ גַּם יֵשׁ לְמַטָּה. (וָוֵי הָעַמּוּדִים כֻּלָּם עוֹמְדִים אֵיבָרִים לְהֵאָחֵז זֶה בָּזֶה וּלְהִתְקַשֵּׁר זֶה בָּזֶה קִשְׁרֵי הַמְּהֵימְנוּתָא צַד הַקְּדֻשָּׁה מִצַּד שֶׁל רוּחַ טֻמְאָה שֶׁהוּא סוֹד הַנָּחָשׁ שֶׁלְּמַטָּה). נָחָשׁ זֶה הוּא זְרוֹעַ שְׂמֹאל שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְאוֹחֵז בּוֹ מִי שֶׁרוֹכֵב עָלָיו, וְקָרֵב לַלְּבָנָה וּמוֹשֵׁךְ אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶם (נָא בִּדְבֵקוּת) שֶׁל דְּבֵקוּת וְנִטְמֵאת. וְאָז יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה מַקְרִיבִים שָׂעִיר, וְאוֹתוֹ נָחָשׁ נִמְשָׁךְ אַחַר אוֹתוֹ הַשָּׂעִיר, וְהַלְּבָנָה נִטְהֶרֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה וּמִתְקַשֶּׁרֶת לְמַעְלָה לְהִתְבָּרֵךְ, וּפָנֶיהָ מְאִירִים מַה שֶּׁנֶּחְשְׁכָה לְמַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כמה דדרועא שמאלא (תשא קצד ב, פקודי רלג ב) לעילא אחיד בה ואתער לקבלה ברחימו. הכי נמי אית לתתא. (ווי העמודים כלהו קיימי שייפין לאתאחדא דא בדא ולאתקשרא דא בדא קשרי מהימנותא סטרא דקדושא מסטרא דרוח מסאבא דאיהו רזא דנחש לתתא). האי נחש איהו דרועא שמאלא דרוח מסאבא. ואחיד ביה מאן דרכיב ביה וקרבא לגבי דסיהרא ומשיך לה בינייהו נ"א בדביקו דקוטפא ואסתאבת. וכדין ישראל לתתא מקרבין שעיר. וההוא נחש אתמשך אבתריה דההוא שעיר. וסיהרא אתדכיאת וסלקאת לעילא ואתקשרת לעילא לאתברכא. ונהירין אנפהא מה דאתחשכת לתתא.
התרגום: כמו שזרוע שמאל למעלה אוחזת בה ומתעוררת כנגדה באהבה, כך גם יש למטה. (ווי העמודים כלם עומדים איברים להאחז זה בזה ולהתקשר זה בזה קשרי המהימנותא צד הקדשה מצד של רוח טמאה שהוא סוד הנחש שלמטה). נחש זה הוא זרוע שמאל של רוח הטמאה, ואוחז בו מי שרוכב עליו, וקרב ללבנה ומושך אותה ביניהם (נא בדבקות) של דבקות ונטמאת. ואז ישראל למטה מקריבים שעיר, ואותו נחש נמשך אחר אותו השעיר, והלבנה נטהרת ועולה למעלה ומתקשרת למעלה להתברך, ופניה מאירים מה שנחשכה למטה.
מן המפרשים
מקדש מלך: נחש איהו דרועא שמאלא פירוש לילית נקרא נחש וקרי לה דרועא שמאלא לפי שהיא מסיגי הגבורות ויש בה סיגים הרבה יותר מדוכרא דקליפה כנודע:
אור החמה: גיליון הכי נמי אית לתתא וגו' *וגו' ופי' בעולם האצילות מ' כו': עי' פ' כי תשא קצ"ד ב' ופקודי רכ"ג ב' ופי' בעולם האצילות ולך לך פ"ח א' בס"ת:
הסולם: כמה דדרועא וכו': כמו שזרוע השמאל למעלה, בז"א, אוחז בה בהנוקבא, ומתעורר כנגדה באהבה, כן יש למטה, מהנוקבא, נחש הזה, שהוא זרוע שמאל של רוח הטומאה, והוא הנוקבא דטומאה. ואוחז בו, מי שרוכב עליו, שהוא הזכר דטומאה, המזדווג עם הנחש.…