חגורת הנשק מנעה שליטת הנחש - עד הסרת העדי מישראל
נח · ׳צהלי קולך בת גלים׳ - מבת אברהם ועד זוהמת הנחש שמנעה ישוב עולם · מאמר 13 · פיסקה 7 · דף סג ע"ב
לשון הזוהר
וְכַד קָמוּ לֵיוָאֵי לְקַטְלָא קְטָלָא, כְּדֵין אִתְעַר חִוְיָא בִּישָׁא וְהֲוָה אָזִיל קַמַּיְיהוּ וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה בְּהוּ, בְּגִין דְּהֲווּ יִשְׂרָאֵל מִזְדָּרְזִין כֻּלְהוּ בְּחֲגִירוּ מְזַיְינָן וְלָא יָכִיל הַהוּא נָחָשׁ לְשַׁלְטָאָה בְּהוּ. וְכֵיוָן דְּאָמַר לְמשֶׁה ׳וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ׳ (שמות לג, ה), אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְהַאי נָחָשׁ לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ.
תרגום
וּכְשֶׁקָּמוּ הַלְוִיִּם לַהֲרֹג הֶרֶג, אָז הִתְעוֹרֵר הַנָּחָשׁ הָרָע וְהָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְלֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מִזְדָּרְזִים כֻּלָּם בַּחֲגוֹרוֹת מְזֻיָּנוֹת, וְלֹא יָכֹל הַנָּחָשׁ לִשְׁלֹט בָּהֶם. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה ׳וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךְ מֵעָלֶיךְ׳ (שמות לג, ה), נִתְּנָה רְשׁוּת לַנָּחָשׁ הַזֶּה לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד קמו ליואי לקטלא קטלא, כדין אתער חויא בישא והוה אזיל קמייהו ולא יכיל לשלטאה בהו, בגין דהוו ישראל מזדרזין כלהו בחגירו מזיינן ולא יכיל ההוא נחש לשלטאה בהו. וכיון דאמר למשה ׳ועתה הורד עדיך מעליך׳ (שמות לג, ה), אתייהיב רשו להאי נחש לשלטאה עלייהו.
התרגום: וכשקמו הלוים להרג הרג, אז התעורר הנחש הרע והיה הולך לפניהם, ולא יכל לשלט בהם, משום שישראל היו מזדרזים כלם בחגורות מזינות, ולא יכל הנחש לשלט בהם. וכיון שאמר למשה ׳ועתה הורד עדיך מעליך׳ (שמות לג, ה), נתנה רשות לנחש הזה לשלט עליהם
מן המפרשים
אור יקר: וז״ש ועתה הורד עדיך, דרך צווי בניחותא מן הטעם אשר נבאר שזהו תועלתם לעת כזו.
הסולם: וכד קמו וכו': וכשעמדו הלוים להרוג הרג, דהיינו בעת שאמר להם משה שימו איש חרבו על ירכו וגו', אז חזר ונתעורר נחש הרע, והיה הולך לפניהם ולא יכול למשול בהם, כי ישראל כולם, היו מזוינים בחגורות מזונינות, דהיינו כמ"ש בזהר. לעיל (דפו"י…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: