ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 11: מדרגות גיהנום ועונש הרשעים - נח המתרה ותיבתו כדוגמת העולם למעלה › פיסקה 5 (סב ע"ב)

שלוש מאות שנות התראה - חטא ׳בני האלהים׳ מביא הקץ

נח · מדרגות גיהנום ועונש הרשעים - נח המתרה ותיבתו כדוגמת העולם למעלה · מאמר 11 · פיסקה 5 · דף סב ע"ב

לשון הזוהר

רַבִּי חִיָּיא אָמַר תְּלַת מְאָה שְׁנִין עַד לָא אָתֵי טוֹפָנָא הֲוָה נֹחַ אַתְרֵי בְּהוּ עַל עוֹבָדֵיהוֹן וְלָא הֲווּ שָׁמְעִין לֵיהּ. עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁלִים זִמְנָא דְּאוֹרִיךְ לוֹן וְאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב לְעֵילָא ׳וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרוֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְדוּ לָהֶם׳ - וְהֲווּ אָזְלִין עַרְטִילָאִין לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא. מַה כְּתִיב, ׳וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם וְגו'׳ (בראשית ו, ב). וְדָא הֲוָה יְסוֹדָא וְעִקָּרָא לְמֵיגַד בְּחוֹבֵיהוֹן עַד דְּגָרִים לוֹן לְאִשְׁתֵּצָאָה מֵעָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ אִתְמַשְׁכָאן בָּתַר יֵצֶר הָרָע וּבְגִזְעוֹי וְשָׁרְשׁוֹי. וְדָחוּ מְהֵימְנוּתָא קַדִּישָׁא מִבֵּינַיְיהוּ. וְאִסְתָּאֲבוּ (נ"א ואיתאבידו) כְּמָה דְּאִתְּמָר. בְּגִין כָּךְ ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ - לַאֲלָפָא קָטֵיגוֹרְיָא עֲלַיְיהוּ.

תרגום

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳שְׁלֹשׁ מֵאוֹת׳ שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא בָא הַמַּבּוּל הָיָה נֹחַ מַתְרֶה בָהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים לוֹ, עַד שהקב"ה הִשְׁלִים הַזְּמַן שֶׁחִכָּה לָהֶם וְאָבְדוּ מֵהָעוֹלָם בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב לְמַעְלָה, ׳וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׳ - וְהָיוּ הוֹלְכִים עֲרֻמִּים לְעֵין כֹּל. מַה כָּתוּב? ׳וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם וְגוֹ'׳ (בראשית ו, ב). וְזֶה הָיָה יְסוֹד וְעִקָּר לְהִמָּשֵׁךְ בְּחֶטְאָם עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם לְהִשָּׁמֵד מֵהָעוֹלָם, וְלָכֵן נִמְשְׁכוּ אַחַר יֵצֶר הָרָע וּבְגִזְעוֹ וּבְשָׁרְשׁוֹ וְדָחוּ אֶת הַמְּהֵימְנוּתָא הַקְּדוֹשָׁה מִבֵּינֵיהֶם, וְנִטְמְאוּ (נָא וְנֶאֶבְדוּ) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. לָכֵן ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ - לְלַמֵּד קָטֵגוֹרְיָה עֲלֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חייא אמר תלת מאה שנין עד לא אתי טופנא הוה נח אתרי בהו על עובדיהון ולא הוו שמעין ליה. עד דקודשא בריך הוא אשלים זמנא דאוריך לון ואתאבידו מעלמא. תא חזי, מה כתיב לעילא ׳ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות ילדו להם׳ - והוו אזלין ערטילאין לעיניהון דכלא. מה כתיב, ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו'׳ (בראשית ו, ב). ודא הוה יסודא ועקרא למיגד בחוביהון עד דגרים לון לאשתצאה מעלמא. ובגין כך אתמשכאן בתר יצר הרע ובגזעוי ושרשוי. ודחו מהימנותא קדישא מבינייהו. ואסתאבו (נ"א ואיתאבידו) כמה דאתמר. בגין כך ׳קץ כל בשר בא לפני׳ - לאלפא קטיגוריא עלייהו.

התרגום: רבי חייא אמר, ׳שלש מאות׳ שנה עד שלא בא המבול היה נח מתרה בהם על מעשיהם ולא היו שומעים לו, עד שהקב"ה השלים הזמן שחכה להם ואבדו מהעולם בא ראה מה כתוב למעלה, ׳ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם׳ - והיו הולכים ערמים לעין כל. מה כתוב? ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו'׳ (בראשית ו, ב). וזה היה יסוד ועקר להמשך בחטאם עד שגרם להם להשמד מהעולם, ולכן נמשכו אחר יצר הרע ובגזעו ובשרשו ודחו את המהימנותא הקדושה מביניהם, ונטמאו (נא ונאבדו) כמו שנאמר. לכן ׳קץ כל בשר בא לפני׳ - ללמד קטגוריה עליהם.

מן המפרשים

כתם פז: רבי חייא אמר תלת מאה שנה עד לא אתי טופנא הוה נח אתרי בהו ביאר כי קודם האריכות שהאריך להם הקב"ה שהם ק"כ עוד מאה ושמונים שנה קודם האריכות הוה מתרה בהם ולא הוו שמעין עד דקודשא בריך הוא אשלים זמנא דאוריך לון ואתאבידו מעלמא.

אור החמה: ר' חייא אמר תלת וגו' אפשר דפליג אדר' אבא דר' אבא ס"ל שרצה הב"ה לחדש עולמו ואיהו ס"ל שאין הטעם כך אלא מפני קלקולם לבד נאבדו ונשאר לעולם שארית בנח שהיה זכאי שהתרה בהם. וז"ש תלת מאה שנין וגו' וא"ת מנא ליה הכי וי"ל כיון שהם הרשיעו…

אור יקר: וז״ש תלת מאה שנין, וא״ת מנא ליה הכי וי״ל כי כיון שהם הרשיעו ונח נתבשר בהצלה קודם המבול ק״כ שנה, בהכרח עבר זמן מה קודם שהיה מתרה בהם נח שבאותו זכות זכה להצלה, שהרי ק״כ נתעסק במעשה התיבה וכבר נתחייבו כליה כל הדור והנה בעת המבול…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: