משל לבנים שונים מבטן אחת - שלושה קשרי רוח בעולמות
נח · ׳ויולד נח שלשה בנים׳ - משל לנפש רוח ונשמה ועונשי הגיהנם · מאמר 10 · פיסקה 1 · דף סב ע"א
לשון הזוהר
׳וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלשָׁה בָנִים וְגו'׳. אָמַר רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי יְהוּדָה תָּא וְאֵימָא לָךְ מִלֵּי דְּשָׁמַעְנָא בְּהַאי. מְתָל לְבַר נָשׁ דְּאָעִיל לְנוּקְבָא דִמְעָרְיָא (ד"א איבא דמעהא) בְּזִמְנָא חָדָא. וְנָפְקֵי תְּרֵין אוֹ תְּלָתָא בְּנִין. (כל) חַד מִתְפָּרְשָׁא מֵאָחֳרָא בְּאָרְחוֹי בְּעוֹבָדוֹי. דָּא זַכָּאָה וְדָא חַיָּיבָא וְדָא בֵּינוֹנִי. אוּף הָכָא נָמֵי תְּלַת קִטְרֵי דְרוּחָא אָזְלִין וְשָׁטָאן וְאִתְכְּלִילָן בִּתְלַת עָלְמִין.
תרגום
׳וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים וְגוֹ'׳ (בראשית ו, י). אָמַר רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי יְהוּדָה, בּא וְאֹמַר לְךְ דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי בָּזֶה. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמַּכְנִיס לַנּוּקְבָּא שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת (ד"א פְּרִי מֵעֶיהָ) בְּפַעַם אַחַת, וְיָצְאוּ שְׁנַיִם אוֹ ׳שְׁלֹשָׁה בָנִים׳. (כָּל) אֶחָד נִפְרָד מֵאַחֵר בִּדְרָכָיו בְּמַעֲשָׂיו. זֶה צַדִּיק וְזֶה רָשָׁע וְזֶה בֵּינוֹנִי. אַף גַּם כָּאן שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים שֶׁל רוּחַ הוֹלְכִים וְשָׁטִים וְנִכְלָלִים בִּשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויולד נח שלשה בנים וגו'׳. אמר רבי חייא לרבי יהודה תא ואימא לך מלי דשמענא בהאי. מתל לבר נש דאעיל לנוקבא דמעריא (ד"א איבא דמעהא) בזמנא חדא. ונפקי תרין או תלתא בנין. (כל) חד מתפרשא מאחרא בארחוי בעובדוי. דא זכאה ודא חייבא ודא בינוני. אוף הכא נמי תלת קטרי דרוחא אזלין ושטאן ואתכלילן בתלת עלמין.
התרגום: ׳ויולד נח שלשה בנים וגו'׳ (בראשית ו, י). אמר רבי חייא לרבי יהודה, בא ואמר לך דברים ששמעתי בזה. משל לאדם שמכניס לנוקבא שמתעברת (ד"א פרי מעיה) בפעם אחת, ויצאו שנים או ׳שלשה בנים׳. (כל) אחד נפרד מאחר בדרכיו במעשיו. זה צדיק וזה רשע וזה בינוני. אף גם כאן שלשה קשרים של רוח הולכים ושטים ונכללים בשלשה עולמות.
מן המפרשים
כתם פז: ויולד נח שלשה בנים. א"ל ר' חייא לר' יהודה תא ואימא לך מלה דשמענא בהאי. בא להודיע למה לא נזכר בכתוב לידת שלשתם הבנים האלה אחד אחד כמו שזכרו שאר התולדות ותהר ותלד ותקרא ותוסף עוד ללדת ואמר כי אחר שהונח כפי הקבלה כי נח רמז לצדיק…
מקדש מלך: ונפקו תרין או ג' בנין וכו' יובן במ"ש הרב כי ג' גווני הקשת הם ג' בני נח היוצאים מן התיבה והם ג' מדות חג"ת שמהם מקבלת המלכות טיפה העליונה עכ"ל: ופירושו שח"גת נעשו חב"ד ומשם מהמוחין באה הטיפה כמ"ש הרב בואנחנו עמך בני בריתך פירוש…
יהל אור: דא זכאה כו'. וכן נר"נ. כי הנשמה אין לה חטא כלל והיא מסתלקת אפילו קודם מחשבה של החטא, וכל החטאים בנפש והיא מתלבשת כולה בקליפה נפש כי תחטא, ורוח אינו מסתלק ואינו מתלבש אלא נפגם:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: