שכן קרוב מאח רחוק - עמוד האמצעי בעולמו של יובל
משפטים · כי תקנה עבד עברי - סוד מטטרון וקריאת שמע כפדיון בעולם היובל · מאמר 8 · פיסקה 5 · דף קטו ע"ב
לשון הזוהר
(נ"א ותמן) ׳קָרוֹב יהו"ה לְכָל קוֹרְאָיו׳ (תהילים קמה, יח) - וְטָב לֵיהּ לְבַר נָשׁ, ׳שָׁכֵּן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק׳ (משלי כז, י) - דְּהַיְינוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ בֶּן יָהּ, דְּאִסְתַּלָּק לְעֵילָּא דְּאִיהוּ בִּינָה, דְּעוֹלָם דָּא, עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל, דְּאִיהוּ חַמְשִׁין אַתְוָון דְּיִחוּדָא. דְּבְעָלְמָא דֵּין, יָכִיל בַּר נָשׁ, לְמֶהוֵי לֵיהּ פִּדְיוֹן בְּצַדִיק, ו' שְׁנִין דְּכָלִיל תְּלַת קַדְמָאִין, וּתְלַת בַּתְרָאִין דִּצְלוֹתָא. ו' זְעִירָא, אִינּוּן (נ"א איהו) שִׁית שְׁנִין יַעֲבוֹד.
תרגום
(ושם) ׳קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו׳ (תהלים קמה, יח) - וְטוֹב לוֹ לָאָדָם ׳שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק׳ - שֶׁהַיְנוּ עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא בֶּן יָהּ, שֶׁהִתְעַלָּה לְמַעְלָה שֶׁהִיא בִּינָה, שֶׁעוֹלָם זֶה הוּא עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל, שֶׁהוּא חֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת הַיִּחוּד. שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה יָכוֹל אָדָם לִהְיוֹת לוֹ פִּדְיוֹן בְּצַדִּיק ו' שָׁנִים שֶׁכּוֹלֵל שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה. ו' קְטַנָּה הוּא ׳שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (נ"א ותמן) ׳קרוב יהו"ה לכל קוראיו׳ (תהילים קמה, יח) - וטב ליה לבר נש, ׳שכן קרוב מאח רחוק׳ (משלי כז, י) - דהיינו עמודא דאמצעיתא, דאיהו בן יה, דאסתלק לעילא דאיהו בינה, דעולם דא, עולמו של יובל, דאיהו חמשין אתוון דיחודא. דבעלמא דין, יכיל בר נש, למהוי ליה פדיון בצדיק, ו' שנין דכליל תלת קדמאין, ותלת בתראין דצלותא. ו' זעירא, אינון (נ"א איהו) שית שנין יעבוד.
התרגום: (ושם) ׳קרוב ה' לכל קראיו׳ (תהלים קמה, יח) - וטוב לו לאדם ׳שכן קרוב מאח רחוק׳ - שהינו עמוד האמצעי, שהוא בן יה, שהתעלה למעלה שהיא בינה, שעולם זה הוא עולמו של יובל, שהוא חמשים אותיות היחוד. שבעולם הזה יכול אדם להיות לו פדיון בצדיק ו' שנים שכולל שלש ראשונות, ושלש אחרונות של התפלה. ו' קטנה הוא ׳שש שנים יעבד׳.
מן המפרשים
יהל אור: וז"ש וטב ליה כו'. ר"ל כמו בעז אע"ג דפלוני היה יותר קרוב אעפ"כ טוב בעז לרות יותר מפלוני כנ"ל. וכן בתפלה מלכות טוב לה יותר צדיק שהוא שכן לה וקרוב אצלה יסוד למלכות, מאח שהוא עמודא דאמצעיתא שהוא אחי' ורחוק שנתעלם בבינה בעת הגלות…
אור החמה: וטב ליה לבר נש שכן קרוב וגומר. פי' טוב לו בעוה"ז היסוד שנק' שכן קרוב יותר מאח רחוק שהוא הת"ת שאינו עומד לו כי אם לעולמו של יובל בינ"ה ב"ן י"ה ותנא והדר מפרש:
אור יקר: עולמו של יובל אין לו גאולה בגלגול שהרי הוא הטוב בעבודה ואין צריך עוד ובזה נתבארה כלל שמעתין. ועתה נבוא בהתרת לשונו יועם היות שאמר זה עבד בערך קרית שמע וזה בערך צלותא אין הכוונה שהאחד לא יתפלל והאחד לא יקרא ומה שיש לנו לדקדק…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: