ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 8: כי תקנה עבד עברי - סוד מטטרון וקריאת שמע כפדיון בעולם היובל › פיסקה 4 (קטו ע"ב)

שש שנים יעבד - שלש ראשונות ושלש אחרונות של שליח צבור

משפטים · כי תקנה עבד עברי - סוד מטטרון וקריאת שמע כפדיון בעולם היובל · מאמר 8 · פיסקה 4 · דף קטו ע"ב

לשון הזוהר

דְּמַאן דְּפִדְיוֹן דִּילֵיהּ תְּלוּיָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּאִיהוּ רָזָא דְּחַמְשִׁין, לֵית לֵיהּ פִּדְיוֹן עַל יַד אַחֲרָא בְּגִלְגּוּלָא, דִּמְרוּצָע הוּא לְמָארֵיהּ. הָכָא לָא אִתְּמַר ׳אוֹ דוֹדוֹ אוֹ בֶן דוֹדוֹ יִגְאָלֶנּוּ׳ (ויקרא כה, מט) - דְּבִצְלוֹתָא דְּבַר נָשׁ, אִיהוּ כְּעֶבֶד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד׳, וְאֵין עֲבוֹדָה, אֶלָּא תְּפִלָּה. ׳שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד׳ - ג' רִאשׁוֹנוֹת, וְג' אַחֲרוֹנוֹת דְּשְׁלִיחַ צִבּוּר אַפִּיק לֵיהּ לְבַר נָשׁ יְדֵי חוֹבָתוֹ, לְמַאן דְּלָא יָדַע לְצַלָּאָה בְּהוּ דְּצַדִּיק חַי עָלְמָא, אִתְקְרֵי בְּהוּ, עַל שְׁמֵיהּ. בֹּעַז, צַדִּיק, גּוֹאֵל, קָרוֹב, וְנֶאֱמָן.

תרגום

שֶׁמִּי שֶׁפִּדְיוֹנוֹ תָּלוּי בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהוּא סוֹד שֶׁל חֲמִשִּׁים, אֵין לוֹ פִּדְיוֹן עַל יְדֵי אַחֵר בְּגִלְגּוּל, שֶׁרָצוּעַ הוּא לְרִבּוֹנוֹ. כָּאן לֹא נֶאֱמַר ׳אוֹ דוֹדוֹ אוֹ בֶן דוֹדוֹ יִגְאָלֶנּוּ׳ (ויקרא כה, מט) - שֶׁבִּתְפִלַּת הָאָדָם הוּא כְּמוֹ עֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד׳, וְאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא תְּפִלָּה. ׳שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד׳ - ג' רִאשׁוֹנוֹת וְג' אַחֲרוֹנוֹת שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָאָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל בָּהֶם, שֶׁצַּדִּיק חַי הָעוֹלָם נִקְרָא בָהֶם עַל שְׁמוֹ. בּעַז, צַדִּיק, גּוֹאֵל, קָרוֹב וְנֶאֱמָן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דמאן דפדיון דיליה תלויה בקריאת שמע, דאיהו רזא דחמשין, לית ליה פדיון על יד אחרא בגלגולא, דמרוצע הוא למאריה. הכא לא אתמר ׳או דודו או בן דודו יגאלנו׳ (ויקרא כה, מט) - דבצלותא דבר נש, איהו כעבד, דאתמר ביה ׳שש שנים יעבד׳, ואין עבודה, אלא תפלה. ׳שש שנים יעבד׳ - ג' ראשונות, וג' אחרונות דשליח צבור אפיק ליה לבר נש ידי חובתו, למאן דלא ידע לצלאה בהו דצדיק חי עלמא, אתקרי בהו, על שמיה. בעז, צדיק, גואל, קרוב, ונאמן.

התרגום: שמי שפדיונו תלוי בקריאת שמע, שהוא סוד של חמשים, אין לו פדיון על ידי אחר בגלגול, שרצוע הוא לרבונו. כאן לא נאמר ׳או דודו או בן דודו יגאלנו׳ (ויקרא כה, מט) - שבתפלת האדם הוא כמו עבד שנאמר בו ׳שש שנים יעבד׳, ואין עבודה אלא תפלה. ׳שש שנים יעבד׳ - ג' ראשונות וג' אחרונות ששליח צבור מוציא את האדם ידי חובתו למי שלא יודע להתפלל בהם, שצדיק חי העולם נקרא בהם על שמו. בעז, צדיק, גואל, קרוב ונאמן.

מן המפרשים

יהל אור: דצדיק כו'. ר"ל דתפלה היא בדרגא דצדיק ח"י עלמין כידוע שלכך בה י"ח ברכות והיא ו' זעירא שכנגד זה ג"ר וג' אחרונות וק"ש בעמודא דאמצעיתא, וזהו שמע ישראל ישראל סבא, ובו שית תיבות ו' דעמודא דאמצעיתא, ועמודא דאמצעיתא סליק לבינה כמ"ש…

אור החמה: דאיהו רזא דחמשין. שכן כ"ה כ"ה שבק"ש עולה חמשין ורומז שגאולתו של זה תלוי' בסוד החמשים שערי בינה. לית ליה פדיון על [יד] אחרא כלומר האיש הזה אין פדיונו תלוי באחר כמו דודו או בן דודו יגאלנו שיתגאל בעולם ויפדה ע"י קרוביו.

אור יקר: לאו אתמר או דודו ובמה אתמר ומה עשהו מציאות גאולה זו, ע״כ מה שראינו לעורר בשמועה זו, ועתה נבוא בביאורה בע״ה. כבר פירשנו בשמועות הקודמות שיש בעובדים לשמה שני מיגים ושניהם כאחד טובים והאחד חשובה מחברו, האחד מי שיעביד את" קונו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: