לך רד - ירידה לגלות הרביעית בסוד לך לך
משפטים · מצות השבת אבדה וגזל - הבאר שאין לה סוף והמטה שהוחזר למשה · מאמר 5 · פיסקה 2 · דף קיד ע"ב
לשון הזוהר
וְאִתְּמַר בָּךְ לֵךְ רֵד. הָתָם קָא רָמִיז נְחִיתוּ דִּילָךְ, בְּגָלוּתָא רְבִיעָאָה. לֵךְ - כְּגוֹן ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ'׳ (בראשית יב). הָכָא ש, ׳הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לג, כט) - הָכָא קָא רָמִיז לֶךְ, לְךָ ג' זִמְנִין (בגלגולא) בְּגָלוּתָא. רְבִיעָאָה רֵד, בְּגִין בַּת יְחִידָה, כַּלָּה דִּילָךְ, דְּנַפְלַה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳נָפְלָה לא תוֹסִיף קוּם׳ (עמוס ה, ב) - וּמִיַּד דְּאַנְתְּ נָחִית בְּגִינֵיהּ, תָּקוּם עֲלָךְ וְהַאי (איהו השבת אבדה, והאי אורייתא דאתגליא על ידך האי) אִיהוּ הֲשָׁבַת אֲבֵדָה דִּילָךְ, דְּלָאו לְמַגָּנָא אִתְגַּלְיָא לָךְ אוֹרַיְיתָא, יַתִּיר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִסְתַּלָּקַת לְגַבָּךְ, כְּמַיָּא דִּבְאֵר דְּאִסְתַּלָּקוּ לְגַבָּךְ, וְלָא לַאֲבָהָן, וְלָא לְבַר נָשׁ, דְּהָא בְּאֵר מַכֶּרֶת אֲדוֹנֶיהָ. וְאוֹרַיְיתָא דָּא, אִתְּמַר עָלָהּ, ׳וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִיא הַבְּאֵר וְגוֹ'׳ (במדבר כא, טז). הַבְּאֵר הִיא מַלְיָא, וְלָא נָפְקִין מֵימוֹי לְבַר, וְאִיהוּ בְּאֵר מַיָּא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאַפִּיק כָּל מַיִין, וְכָל מַיִין דְּעָלְמָא עָאלִין בֵּיהּ, וְלָא נָפְקִין מֵימוֹי לְבַר.
תרגום
וְנֶאֱמַר בְּךְ לֶךְ רֵד. שָׁם נִרְמְזָה יְרִידָה שֶׁלְּךְ לַגָּלוּת הָרְבִיעִית. לֶךְ - כְּמוֹ ׳לֶךְ לְךְ מֵאַרְצְךְ וְגוֹ'׳ (בראשית יב). כָּאן שׁ, ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לב) - כָּאן רוֹמֵז לֶךְ לְךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים (בְּגִלְגּוּל) בַּגָּלוּת. בָּרְבִיעִית רֵד, בִּשְׁבִיל בַּת יְחִידָה, הַכַּלָּה שֶׁלְּךְ שֶׁנָּפְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם׳ (עמוס ה) - וּמִיָּד שֶׁאַתָּה יוֹרֵד בִּשְׁבִילָהּ, תָּקוּם עָלִיּךְ, וְזוֹ (זוֹ הַשַּׁבָּת אבדה, וְזוֹ הַתּוֹרָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה עַל יָדְךְ, זוֹ) הִיא הֲשָׁבַת הָאֲבֵדָה שֶׁלְּךְ. שֶׁלֹּא לְחִנָּם נִגְלְתָה לְךְ תּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְעָלְתָה אֵלֶיךְ כְּמוֹ מֵי הַבְּאֵר שֶׁעָלוּ אֵלֶיךְ, וְלֹא לָאָבוֹת וְלֹא לְאִישׁ, שֶׁהֲרֵי הַבְּאֵר מַכִּירָה אֶת אֲדוֹנֶיהָ. וְעַל הַתּוֹרָה הַזּוֹ נֶאֱמַר ׳וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִיא הַבְּאֵר וְגוֹ'׳ (במדבר כא). הַבְּאֵר הִיא מְלֵאָה, וְלֹא יוֹצְאִים מֵימֶיהָ הַחוּצָה, וְהִיא בְּאֵר מֵי הַתּוֹרָה שֶׁמּוֹצִיאָה כָּל הַמַּיִם, וְכָל הַמַּיִם שֶׁל הָעוֹלָם נִכְנָסִים בָּהּ, וְלֹא יוֹצְאִים מֵימֶיהָ הַחוּצָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואתמר בך לך רד. התם קא רמיז נחיתו דילך, בגלותא רביעאה. לך - כגון ׳לך לך מארצך וגו'׳ (בראשית יב). הכא ש, ׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר׳ (איוב לג, כט) - הכא קא רמיז לך, לך ג' זמנין (בגלגולא) בגלותא. רביעאה רד, בגין בת יחידה, כלה דילך, דנפלה. הדא הוא דכתיב, ׳נפלה לא תוסיף קום׳ (עמוס ה, ב) - ומיד דאנת נחית בגיניה, תקום עלך והאי (איהו השבת אבדה, והאי אורייתא דאתגליא על ידך האי) איהו השבת אבדה דילך, דלאו למגנא אתגליא לך אורייתא, יתיר מכל ישראל, ואסתלקת לגבך, כמיא דבאר דאסתלקו לגבך, ולא לאבהן, ולא לבר נש, דהא באר מכרת אדוניה. ואורייתא דא, אתמר עלה, ׳ומשם בארה היא הבאר וגו'׳ (במדבר כא, טז). הבאר היא מליא, ולא נפקין מימוי לבר, ואיהו באר מיא דאורייתא, דאפיק כל מיין, וכל מיין דעלמא עאלין ביה, ולא נפקין מימוי לבר.
התרגום: ונאמר בך לך רד. שם נרמזה ירידה שלך לגלות הרביעית. לך - כמו ׳לך לך מארצך וגו'׳ (בראשית יב). כאן ש, ׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׳ (איוב לב) - כאן רומז לך לך שלש פעמים (בגלגול) בגלות. ברביעית רד, בשביל בת יחידה, הכלה שלך שנפלה. זהו שכתוב ׳נפלה לא תוסיף קום׳ (עמוס ה) - ומיד שאתה יורד בשבילה, תקום עליך, וזו (זו השבת אבדה, וזו התורה שהתגלתה על ידך, זו) היא השבת האבדה שלך. שלא לחנם נגלתה לך תורה יותר מכל ישראל ועלתה אליך כמו מי הבאר שעלו אליך, ולא לאבות ולא לאיש, שהרי הבאר מכירה את אדוניה. ועל התורה הזו נאמר ׳ומשם בארה היא הבאר וגו'׳ (במדבר כא). הבאר היא מלאה, ולא יוצאים מימיה החוצה, והיא באר מי התורה שמוציאה כל המים, וכל המים של העולם נכנסים בה, ולא יוצאים מימיה החוצה.
מן המפרשים
יהל אור: נחיתו דילך כו'. שמתלבש בת"ח בכל דרא ובגלותא רביעאה הת"ח בגלות יותר וכמ"ש בסוטה יראי חטא ימאסו וסר מרע משתולל כו' ( סנהדרין צז, א ) וכ"ז הוא גלות דיליה:
אור החמה: רד בגין בת יחידא וגו' וה"פ מדכפל קרא ואמר לך רד לדרשא קא אתי ומפרש ואזיל לך כגון לך לך שהיה אברהם הולך בגלות כך האי לך ר"ל בגלותא. הכא ש' אפשר שאותיות משה קא דריש וכלם ע"ש המאורע ולהיות שכאן רמז לג' גליות אמר הכא ש' כלומר הכא…
אור יקר: [סימן ג] אינם ]ממשיים?[ אם כן מאי בני עלמא ומאי ענני שמיא מאי קא מיירי ומאי אתא לאשמועינן דמהיכא תיתי דחסרין דקאמר ולא חכריו. ז, אומרו יתיר עמוק וכו׳ מאי קאמר וכן אומרו ככד דליה וכו׳ וכן עד סופו, ע״כ מה שראינו לעורר בשמועה זו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: