ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 5: מצות השבת אבדה וגזל - הבאר שאין לה סוף והמטה שהוחזר למשה › פיסקה 1 (קיד ע"א)

השבת האבדה - הלוחות שנשברו בעגל הערב רב

משפטים · מצות השבת אבדה וגזל - הבאר שאין לה סוף והמטה שהוחזר למשה · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף קיד ע"א

לשון הזוהר

פִּקּוּדָא (מא) בָּתַר דָּא - לְהָשִׁיב אֲבֵדָה, וַאֲבַתְרֵיהּ לְהָשִׁיב הַגֶּזֶל. אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָתִיד לְאָהַדְרָא לָךְ, אֲבֵדָה דְּאָבְדַתּ בְּגִין עֵרֶב רַב, וְדָא כַּלָּה דִּילָךְ, דִּבְזִמְנָא דְּעָבְדוּ עֵרֶב רַב יַת עֶגְלָא, נַפְקַת כַּלָּה דִּילָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת׳ (שמות לב, יט).

תרגום

מִצְוָה (מא) אַחַר זוֹ - לְהָשִׁיב אֲבֵדָה, וְאַחֲרָיו - לְהָשִׁיב הַגָּזֵל. אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, הקב"ה עָתִיד לְהַחֲזִיר לְךְ אֶת הָאֲבֵדָה שֶׁאִבַּדְתָּ מִשּׁוּם הָעֵרֶב רַב, וְזוֹ הַכַּלָּה שֶׁלְּךְ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁעָשׂוּ הָעֵרֶב רַב אֶת הָעֵגֶל, יָצְאָה הַכַּלָּה שֶׁלְּךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת׳ (שמות לב, יט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פקודא (מא) בתר דא - להשיב אבדה, ואבתריה להשיב הגזל. אמר בוצינא קדישא, קודשא בריך הוא עתיד לאהדרא לך, אבדה דאבדת בגין ערב רב, ודא כלה דילך, דבזמנא דעבדו ערב רב ית עגלא, נפקת כלה דילך. הדא הוא דכתיב, ׳וישלך מידו את הלחת׳ (שמות לב, יט).

התרגום: מצוה (מא) אחר זו - להשיב אבדה, ואחריו - להשיב הגזל. אמר בוצינא קדישא, הקב"ה עתיד להחזיר לך את האבדה שאבדת משום הערב רב, וזו הכלה שלך, שבזמן שעשו הערב רב את העגל, יצאה הכלה שלך. זהו שכתוב ׳וישלך מידו את הלחת׳ (שמות לב, יט).

מן המפרשים

אור החמה: והרא"גז"ל כ' פקודא בתר דא להשיב אבדה וגו' בוצינא קדישא. ר"ש היה מדבר עם נשמת משה ע"ה שהיתה מתגלה אליו כנזכר בפ' תרומה בר"מ שהיה אומר לו ואנא מעלמא די שליחא דקב"ה למימר מילין אילין וגומר וזכה רשב"י בזה לפי שהיה דוגמתו בחכמה…

הסולם: פקודא בתר דא וכו': המצוה שלאחר זה, הוא להשיב אבדה. ואחריה להשיב הגזל. אמר המאור הקדוש, היינו ר"ש למשה רבנו, הקב"ה עתיד להחזיר לך אבדה שאבדת מחמת הערב רב, וזו היא הכלה שלך, שהיא המלכות. כי משה הוא בעלה דמטרוניתא. כי בזמן שהערב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: