לבוש כבוד הקב"ה על הנשמה היוצאת - שם אלוה
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 32 · דף צו ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳לא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ (שמות כא, ז), מַאי הוּא. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּנַפְקַת מִן טִיקְלָא וְהַהוּא סִטְרָא בְּחֵדוּ, רָשִׁים לָהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְחָתִים לָהּ בְּחַד גּוּשְׁפַּנְקָא, וּפָרִישׂ עָלָהּ לְבוּשׁ יְקָר דִּילֵיהּ, וּמַאן אִיהוּ. שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי אֱלוֹהַּ. וְדָא הוּא ׳בְּבִגְדוֹ בָהּ׳, לְבוּשָׁא יַקִּירָא דְּמַלְכָּא פָּרִישׂ עָלָהּ וּכְדֵין אִיהִי נְטִירָא, דְּלָא אִתְמַסְּרַת ׳לְעַם נָכְרִי׳, אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל לְחוּד.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, ׳לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ (שמות כא, ז), מַה זֶּה? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַמֹּאזְנַיִם וְאוֹתוֹ הַצַּד בְּשִׂמְחָה, רוֹשֵׁם הקב"ה וְחוֹתֵם אוֹתָהּ בְּחוֹתֶמֶת אַחַת, וּפוֹרֵס עָלֶיהָ לְבוּשׁ כָּבוֹד שֶׁלוֹ, וּמִיהוּ? הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא אֱלוֹהַּ. וְזֶהוּ בְּבִגְדוֹ בָהּ, הַלְּבוּשׁ הַנִּכְבָּד שֶׁל הַמֶּלֶךְ פּוֹרֵשׂ עָלֶיהָ, וְאָז הִיא שְׁמוּרָה, שֶׁלֹּא נִמְסְרָה לְעַם נָכְרִי אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל לְחוּד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, ׳לא תצא כצאת העבדים׳ (שמות כא, ז), מאי הוא. אלא, בשעתא דנפקת מן טיקלא וההוא סטרא בחדו, רשים לה לקודשא בריך הוא, וחתים לה בחד גושפנקא, ופריש עלה לבוש יקר דיליה, ומאן איהו. שמא קדישא דאקרי אלוה. ודא הוא ׳בבגדו בה׳, לבושא יקירא דמלכא פריש עלה וכדין איהי נטירא, דלא אתמסרת ׳לעם נכרי׳, אלא לישראל לחוד.
התרגום: בא וראה, ׳לא תצא כצאת העבדים׳ (שמות כא, ז), מה זה? אלא בשעה שיוצאת מן המאזנים ואותו הצד בשמחה, רושם הקב"ה וחותם אותה בחותמת אחת, ופורס עליה לבוש כבוד שלו, ומיהו? השם הקדוש שנקרא אלוה. וזהו בבגדו בה, הלבוש הנכבד של המלך פורש עליה, ואז היא שמורה, שלא נמסרה לעם נכרי אלא לישראל לחוד.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח לא תצא כצאת העבדים: שואל מהו כצאת העבדים. ומשיב, אלא בשעה שיוצאת מן המאזנים וצד ההוא, בשמחה, רושם אותה הקב"ה וחותם אותה בטבעת אחת, ופורש עליה לבוש יקר שלו, ומי הוא. הוא השם הקדוש הנקרא אלוה . וזה הוא בבגדו בה, דהיינו לבוש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: