תאוות לילית לבשר הינוקא - עד נטילת הנשמה בידי הקב"ה
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 31 · דף צו ע"ב
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, דְּהַאי סִטְרָא עָאלַת לָהּ בְּהַהוּא יַנּוּקָא. לָאו הָכִי. אֶלָּא נַטְלַת לָהּ, וְחַדָּאת בַּהֲדָהּ, וּפַרְחַת מִן יְדָהָא, וְעָאלַת בְּהַהוּא אֲתָר, וְאִיהִי פְּקִידַת לְהַהוּא יְנוֹקָא, וְחַדָּאת בֵּיהּ, וְחַיְּיכַת בֵּיהּ, וְתָאִיבַת (נ"ח, ס"ה ע"א) לְהַהוּא בָּשָׂר, עַד דִּלְבָתַר נָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִשְׁמָתֵיהּ, וְהִיא לְגוּפָא. וּלְבָתַר כֹּלָּא אִיהוּ בִּרְשׁוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר שֶׁהַצַּד הַזֶּה הִכְנִיס אוֹתָהּ לְאוֹתוֹ יַנּוּקָא - לֹא כָּךְ, אֶלָּא נוֹטֶלֶת אוֹתָהּ וּשְׂמֵחָה עִמָּהּ וּפוֹרַחַת מִיָּדָהּ וְנִכְנֶסֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהִיא פּוֹקֶדֶת אֶת אוֹתוֹ תִּינוֹק וּשְׂמֵחָה בּוֹ וְצוֹחֶקֶת בּוֹ, וּתְאֵבָה אֶת אוֹתוֹ הַבָּשָׂר, עַד שֶׁאַחַר כָּךְ נוֹטֵל הקב"ה אֶת נִשְׁמָתוֹ, וְהִיא לַגּוּף. וְאַחַר כָּךְ הַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, דהאי סטרא עאלת לה בההוא ינוקא. לאו הכי. אלא נטלת לה, וחדאת בהדה, ופרחת מן ידהא, ועאלת בההוא אתר, ואיהי פקידת לההוא ינוקא, וחדאת ביה, וחייכת ביה, ותאיבת (נ"ח, ס"ה ע"א) לההוא בשר, עד דלבתר נטיל קודשא בריך הוא נשמתיה, והיא לגופא. ולבתר כלא איהו ברשותא דקודשא בריך הוא.
התרגום: ואם תאמר שהצד הזה הכניס אותה לאותו ינוקא - לא כך, אלא נוטלת אותה ושמחה עמה ופורחת מידה ונכנסת לאותו מקום, והיא פוקדת את אותו תינוק ושמחה בו וצוחקת בו, ותאבה את אותו הבשר, עד שאחר כך נוטל הקב"ה את נשמתו, והיא לגוף. ואחר כך הכל ברשותו של הקב"ה.
מן המפרשים
הסולם: ואי תימא דהאי וכו': ואם תאמר, שצד ההוא באה בילד ההוא, כלומר שיש לה שליטה בנשמתו. אינו כן, אלא לוקחת אותה ושמחה עמה, והיא פורחת מן ידיה ונכנסת במקום ההוא של הס"א והיא פוקדת את הילד ההוא, ושמחה עמו וצוחקת בו, ומתאוית לבשר ההוא,…