ופרשת כנפיך על אמתך - רות ותולדות מול בגפו יבא
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 305 · דף קיב ע"א
לשון הזוהר
רוּת אָמְרָה, ׳וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶיךָ עַל אֲמָתְךָ׳ (רות ג, ט), בְּגִין לְאִזְדַּוְּוגָא בַּהֲדֵיהּ דְּצַדִּיק, לְמֶעְבַּד תּוֹלָדִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּרִישׂ גַּדְפּוֹי עַל בַּר נָשׁ, בְּגִין לְאַפָּשָׁא בְּעָלְמָא. לְמַאן דְּלָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד תּוֹלָדִין, ׳בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ׳ דְּהַהוּא בִּישׁ, דְּאִיהוּ אָזִיל עֲרִירִי, כְּחִוְיָא דָּא, (צ"ה.) דְּאָזִיל יְחִידָאי. בְּגַפּוֹ יֵצֵא, (כמה דאת אמר השתא) אִיהוּ דְּלָא אִשְׁתָּדַּל לְמֶעְבַּד תּוֹלָדִין, הָא אִתְּמַר כָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. (ס"א תא חזי, דאית לאהדרא סבא, במלין קדמאין) רִיב דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא אִתְּמַר, רִיב: דִּכְתִיב, ׳קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים׳ (מיכה ו, א). מַאי אִיהוּ. אֶלָּא, אִינּוּן טוּרִין דִּלְתַתָּא. אֲמַאי רִיב דָּא. בְּגִין דִּבְהוּ תַּלְיָא, כָּל חוֹבָא דְּעַבְדִין יִשְׂרָאֵל, לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ יַדְעִין שִׁמּוּשָׁא דְּכָל מַלְאָכִין עִלָּאִין דְּבִשְׁמַיָּא, וְלָא אָנִיס לְהוּ, אֲפִילּוּ שְׁמָא דְּחָד מִנַּיְיהוּ, וְכָל שִׁמּוּשָׁא דִּלְהוֹן.
תרגום
רוּת אָמְרָה, ׳וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶיךְ עַל אֲמָתְךְ׳ (רות ג, ט) - כְּדֵי לְהִזְדַּוֵּג עִם הַצַּדִּיק, לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת, והקב"ה פּוֹרֵס כְּפָנָיו עַל בֶּן אָדָם כְּדֵי לְהִתְרַבּוֹת בָּעוֹלָם, וּמִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת, ׳בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ׳ שֶׁל אוֹתוֹ רַע, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עֲרִירִי כַּנָּחָשׁ הַזֶּה שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי. בְּגַפּוֹ יֵצֵא - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, הוּא שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת, הֲרֵי נִתְבָּאֵר כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. (בא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ לחזר זָקֵן בדברים הָרִאשׁוֹנִים). הָרִיב שֶׁעוֹשָׂה הקב"ה הֲרֵי נֶאֱמַר, רִיב - שֶׁכָּתוּב ׳קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים׳ (מיכה ו, א) - מִי הֵם? אֶלָּא אוֹתָם הָרִים שֶׁלְּמַטָּה. לָמָּה הָרִיב הַזֶּה? מִשּׁוּם שֶׁבָּהֶּם תְּלוּיִים כָּל הַחֲטָאִים שֶׁעוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. מָה הַטַּעַם? כִי יִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹדְעִים שִׁמּוּשׁ שֶׁל כָּל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְלֹא נֶעְלָם מֵהֶם אֲפִלּוּ שְׁמוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, וְכָל הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רות אמרה, ׳ופרשת כנפיך על אמתך׳ (רות ג, ט), בגין לאזדווגא בהדיה דצדיק, למעבד תולדין, וקודשא בריך הוא פריש גדפוי על בר נש, בגין לאפשא בעלמא. למאן דלא בעי למעבד תולדין, ׳בגפו יבא, בגפו׳ דההוא ביש, דאיהו אזיל ערירי, כחויא דא, (צ"ה.) דאזיל יחידאי. בגפו יצא, (כמה דאת אמר השתא) איהו דלא אשתדל למעבד תולדין, הא אתמר כל מה דאצטריך. (ס"א תא חזי, דאית לאהדרא סבא, במלין קדמאין) ריב דעבד קודשא בריך הוא, הא אתמר, ריב: דכתיב, ׳קום ריב את ההרים׳ (מיכה ו, א). מאי איהו. אלא, אינון טורין דלתתא. אמאי ריב דא. בגין דבהו תליא, כל חובא דעבדין ישראל, לגבי אבוהון דבשמיא. מאי טעמא. בגין דישראל הוו ידעין שמושא דכל מלאכין עלאין דבשמיא, ולא אניס להו, אפילו שמא דחד מנייהו, וכל שמושא דלהון.
התרגום: רות אמרה, ׳ופרשת כנפיך על אמתך׳ (רות ג, ט) - כדי להזדוג עם הצדיק, לעשות תולדות, והקב"ה פורס כפניו על בן אדם כדי להתרבות בעולם, ומי שלא רוצה לעשות תולדות, ׳בגפו יבא בגפו׳ של אותו רע, שהוא הולך ערירי כנחש הזה שהולך יחידי. בגפו יצא - כמו שנתבאר, הוא שלא השתדל לעשות תולדות, הרי נתבאר כל מה שצריך. (בא וראה שיש לחזר זקן בדברים הראשונים). הריב שעושה הקב"ה הרי נאמר, ריב - שכתוב ׳קום ריב את ההרים׳ (מיכה ו, א) - מי הם? אלא אותם הרים שלמטה. למה הריב הזה? משום שבהם תלויים כל החטאים שעושים ישראל לאביהם שבשמים. מה הטעם? כי ישראל היו יודעים שמוש של כל המלאכים העליונים שבשמים, ולא נעלם מהם אפלו שמו של אחד מהם, וכל השמוש שלהם.
מן המפרשים
אור החמה: אמאי ריב בגין דבהו תליא וגו'. כאן נתן קצת קשר בדרוש הגלגולים עם פסוק קום ריב וגו'. דאיירי בהו לעיל כי זה שלא השתדל בפרי' ורבי' גם זה עון פלילי ובאילין הרים תתאין נה"י תליא נמי האי חובה בכלל כל חובין דעבדין ישראל לגבי אבוהון…
הסולם: רות אמרה וכו': רות אמרה, ופרשת כנפיך על אמתך, כדי להזדווג עם הצדיק לעשות תולדות. והקב"ה פורש כנפיו על אדם כדי שיפרה וירבה בעולם. אבל למי שאינו רוצה לעשות תולדות, בגפו יבוא, בגף של אדם הרע ההולך ערירי כנחש הזה ההולך יחידי. בגפו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: