מי הגבעות - אמהות בתולות אחריה
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 306 · דף קיב ע"ב
לשון הזוהר
וּבִתְרֵין סִטְרִין הֲוֵי טָעָאן אֲבַתְרַיְיהוּ. חַד, דַּהֲווֹ יַדְעִין לְאַמְשָׁכָא חֵילָא דִּלְהוֹן, דְּכֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי בְּאַרְעָא. וְחַד, דַּהֲווֹ יַדְעֵי לְאוּמָאָה לוֹן, בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיכוּ. וְעַל דָּא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד בְּהוּ רִיב וְדִינָא. וְכֵיוָן דִּבְּהוֹן לֶהֱוֵי רִיב וְדִינָא, כָּל שִׁלְשׁוּלָא נָפַל דְּהָא לָא יֶהֱוֵי בֵּיהּ תּוֹעַלְתָּא. וּבְגִין כַּךְ, קוּם רִיב וְגוֹ'. ׳וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ׳. מַאן גִּבְעוֹת. אִלֵּין אִינּוּן אִמָּהוֹת, (ק"ט ע"ב, קפ"ט ע"ב) דַּרְגִּין דְּאִקְרוּן ׳בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ וְגוֹ', וּבְגִין כַּךְ וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ׳ (תהילים מה, טו). דְּהָכִי הֲווֹ עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל, עַד דְּאִשְׁתַּתָּפוּ בְּדַרְגִּין תַּתָּאִין. תָּא חֲזֵי, דְּאִית לְאָהַדְּרָא סָבָא, בְּמִלִּין קַדְמָאִין, דְּהָכִי הֲווֹ עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל, עַד דְּאִשְׁתַּתָּפוּ בְּדַרְגִּין תַּתָּאִין יָרֵךְ דְּקָא אַמָרָן, סַגִּי אַתְקִיפוּ לוֹן יִשְׂרָאֵל, בְּהַהוּא יָרֵךְ. מָרְדְּכַי הֲוָה אַחְמֵי לְהַהוּא רָשָׁע דְּהָמָן הַהוּא יָרֵךְ דִּילֵיהּ, וְעַל דָּא הֲוָה רָגִיז, מִלָּה דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ, וְאִיהוּ אַרְגִּיז לֵיהּ בַּהֲדֵיהּ. חָמוּ חַבְרַיָּיא, מַה כְּתִיב, ׳וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת וְגוֹ'׳ (בראשית כז, טו). בְּאִלֵּין לְבוּשִׁין דִּילֵיהּ, גָּזַל דִּילֵיהּ, וְאַפִּיק לֵיהּ מִכָּל בִּרְכָּאן דִּילֵיהּ, וּמִבְּכִרוּתָא.
תרגום
וּבִשְׁנֵי צְדָדִים הָיוּ טוֹעִים אַחֲרֵיהֶם. אֶחָד - שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים לִמְשֹׁךְ אֶת כֹּחָם שֶׁל הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת לָאָרֶץ. וְאֶחָד - שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים אֵיךְ לְהַשְׁבִּיעָם בְכָל מַה שֶּׁהִצְטָרְכוּ, וְלָכֵן רָצָה הקב"ה לַעֲשׂוֹת בָּהֶּם רִיב וְדִין. וְכֵיוָן שֶׁבָּהֶּם יִהְיֶה רִיב וְדִין, כָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת נוֹפֶלֶת, שֶׁהֲרֵי לֹא תִהְיֶה בּוֹ תּוֹעֶלֶת, וּמִשּׁוּם כָּךְ קוּם רִיב וְגוֹ'. ׳וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךְ׳, מִי הַגְּבָעוֹת? אֵלֶּה הֵן הָאִמָּהוֹת, הַדְּרָגוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ וְגוֹ', וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךְ׳. שֶׁכָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בִּדְרָגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת. בֹּא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ לַחֲזֹר, זָקֵן, לִדְבָרִים רִאשׁוֹנִים, שֶׁכָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. הַיָּרֵךְ שֶׁאָמַרְנוּ, הַרְבֵּה הִתְקִיפוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתָם בְּאוֹתָהּ הַיָּרֵךְ. מָרְדְּכַי הָיָה מַרְאֶה לְאוֹתוֹ הָמָן הָרָשָׁע אֶת אוֹתָהּ יָרֵךְ שֶׁלוֹ, וְלָכֵן הָיָה רוֹגֵז, דָּבָר שֶׁנִּרְאָה לוֹ, וְהוּא הִרְגִּיז אוֹתוֹ עִמּוֹ. רְאוּ הַחֲבֵרִים מַה כָּתוּב - ׳וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדת וְגוֹ '׳ (בראשית כז, טו). בַּלְּבוּשׁ הַלָּלוּ שֶׁלוֹ גָּזַל אוֹתוֹ וְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִכָּל בִּרְכוֹתָיו וּמֵהַבְּכוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובתרין סטרין הוי טעאן אבתרייהו. חד, דהוו ידעין לאמשכא חילא דלהון, דככביא ומזלי בארעא. וחד, דהוו ידעי לאומאה לון, בכל מה דאצטריכו. ועל דא בעא קודשא בריך הוא למעבד בהו ריב ודינא. וכיון דבהון להוי ריב ודינא, כל שלשולא נפל דהא לא יהוי ביה תועלתא. ובגין כך, קום ריב וגו'. ׳ותשמענה הגבעות קולך׳. מאן גבעות. אלין אינון אמהות, (ק"ט ע"ב, קפ"ט ע"ב) דרגין דאקרון ׳בתולות אחריה וגו', ובגין כך ותשמענה הגבעות קולך׳ (תהילים מה, טו). דהכי הוו עבדי ישראל, עד דאשתתפו בדרגין תתאין. תא חזי, דאית לאהדרא סבא, במלין קדמאין, דהכי הוו עבדי ישראל, עד דאשתתפו בדרגין תתאין ירך דקא אמרן, סגי אתקיפו לון ישראל, בההוא ירך. מרדכי הוה אחמי לההוא רשע דהמן ההוא ירך דיליה, ועל דא הוה רגיז, מלה דאתחזי ליה, ואיהו ארגיז ליה בהדיה. חמו חברייא, מה כתיב, ׳ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת וגו'׳ (בראשית כז, טו). באלין לבושין דיליה, גזל דיליה, ואפיק ליה מכל ברכאן דיליה, ומבכרותא.
התרגום: ובשני צדדים היו טועים אחריהם. אחד - שהיו יודעים למשך את כחם של הכוכבים והמזלות לארץ. ואחד - שהיו יודעים איך להשביעם בכל מה שהצטרכו, ולכן רצה הקב"ה לעשות בהם ריב ודין. וכיון שבהם יהיה ריב ודין, כל השלשלת נופלת, שהרי לא תהיה בו תועלת, ומשום כך קום ריב וגו'. ׳ותשמענה הגבעות קולך׳, מי הגבעות? אלה הן האמהות, הדרגות שנקראות בתולות אחריה וגו', ומשום כך ׳ותשמענה הגבעות קולך׳. שכך היו עושים ישראל עד שהשתתפו בדרגות תחתונות. בא וראה שיש לחזר, זקן, לדברים ראשונים, שכך היו עושים ישראל עד שהשתתפו בדרגות התחתונות. הירך שאמרנו, הרבה התקיפו ישראל אותם באותה הירך. מרדכי היה מראה לאותו המן הרשע את אותה ירך שלו, ולכן היה רוגז, דבר שנראה לו, והוא הרגיז אותו עמו. ראו החברים מה כתוב - ׳ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת וגו '׳ (בראשית כז, טו). בלבוש הללו שלו גזל אותו והוציא אותו מכל ברכותיו ומהבכורה.
מן המפרשים
אור החמה: והרא"ג זלה"ה כ' דאיקרון בתולות אחריה וגו'. הם ז' היכלות ולהיותם מעלמא דנוקבא לכך נק' בתולות. ואומרו אחרי' הטעם שהם אחרי' בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו ובשעת הייחוד הם מעלין אותה ונכללת בסוד הייחוד כנז' בפ' תרומה ופקודי. דהכי הוו…
זוהר הרקיע: ◆ דף קי"ב ע"ב) הבאין מת"ת והם מים דוכרין ועל ידי כן יוצאין ממנה מ"נ וזה שאמר בזוהר דוד לית ליה אלא ע' שנין דיהיב ליה אדם קדמאה והם נמשכין לה מעלמא עילאה עלמא דיובלא הנקרא שבע שנים והם הנחלים ההולכים אל הים ונעש' מהם י"ם על ידי…
הסולם: ובתרין סטרין הוי וכו': ובשני צדדים היו זונים אחריהם. א', שהיו יודעים להמשיך הכחות של הככבים והמזלות בארץ. ואחד, שהיו יודעים להשביע אותם בכל מה שצריכים. ועל זה רצה הקב"ה לעשות בהם, בהרים, ריב ודין, כי כל המלאכים והשרים העליונים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: