ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 301 (קיב ע"א)

הסטרא אחרא רוצה לכלות הנדבק בה - ונפלה ירכה

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 301 · דף קיב ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מַאן דְּאַשְׁכַּח חַבְרָא כְּוָותֵיהּ, דְּעָבִיד כְּעוֹבָדוֹי בְּעָלְמָא, רָחִים לֵיהּ, וְאִתְדָּבַּק בַּהֲדֵיהּ, וְעָבִיד עִמֵּיהּ טִיבוּ. אֲבָל סִטְרָא אָחֳרָא לָאו הָכִי, כֵּיוָן דְּאַשְׁכַּח מַאן דְּשָׁבַק סִטְרָא דִּקְדוּשָׁה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעָבִיד כְּעוֹבָדוֹי, וְאִתְדָּבַּק בָּהּ, כְּדֵין בַּעְיָא לְשֵׁיצָאָה וּלְאַפָּקָא לֵיהּ מֵעָלְמָא. הַאי אִתְּתָא, עַבְדַת כְּעוֹבָדָהָא, וְאִתְדַּבְּקַת בָּהּ, חֲזִי מַה דְּעַבְדַת בָּהּ, ׳וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ׳. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו הָכִי, מַאן דְּשָׁבִיק לְסִטְרָא אָחֳרָא, וְאִתְדַּבָּק בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּדֵין רָחִים לֵיהּ, וְעָבִיד לֵיהּ כָּל טִיבוּ דְּעָלְמָא. הַשְׁתָּא סָבָא אַתְקִין גַּרְמִיךְ, דְּהָא חִוְיָא אָזִיל לֵיהּ, וּבָעָא לְאִתְגָּרָא בַּהֲדָךְ, וְלָא יָכִיל.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, מִי שֶׁמּוֹצֵא חָבֵר כְּמוֹתוֹ שֶׁעוֹשָׂה כְמַעֲשָׂיו בָּעוֹלָם, אוֹהֵב אוֹתוֹ וְנִדְבָּק עִמּוֹ וְעוֹשָׂה עִמּוֹ טוֹב. אֲבָל הַסִּטְרָא אַחֲרָא לֹא כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁמּוֹצֵא מִי שֶׁעָזַב אֶת צַד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הקב"ה וְעוֹשָׂה כְמַעֲשָׂיו וְנִדְבָּק בּוֹ, אָז הוּא רוֹצֶה לְכַלוֹתוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם. הָאִשָּׁה הַזּוֹ עָשְׂתָה כְמַעֲשָׂיו וְנִדְבְּקָה בּוֹ, רְאֵה מַה הוּא עָשָׂה בָּהּּ - ׳וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ׳ (במדבר ה, כז) - והקב"ה אֵינוֹ כָּךְ, מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְנִדְבָּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָז אוֹהֵב אוֹתוֹ וְעוֹשָׂה לוֹ כָּל טוּב שֶׁבָּעוֹלָם. עַכְשָׁו, זָקֵן, תַּקֵּן עַצְמְךְ, שֶׁהֲרֵי הַנָּחָשׁ הָלַךְ לוֹ וְרוֹצֶה לְהִתְגָּרוֹת בְּךְ וְלֹא יָכוֹל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, מאן דאשכח חברא כוותיה, דעביד כעובדוי בעלמא, רחים ליה, ואתדבק בהדיה, ועביד עמיה טיבו. אבל סטרא אחרא לאו הכי, כיון דאשכח מאן דשבק סטרא דקדושה דקודשא בריך הוא, ועביד כעובדוי, ואתדבק בה, כדין בעיא לשיצאה ולאפקא ליה מעלמא. האי אתתא, עבדת כעובדהא, ואתדבקת בה, חזי מה דעבדת בה, ׳וצבתה בטנה ונפלה ירכה׳. קודשא בריך הוא לאו הכי, מאן דשביק לסטרא אחרא, ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא, כדין רחים ליה, ועביד ליה כל טיבו דעלמא. השתא סבא אתקין גרמיך, דהא חויא אזיל ליה, ובעא לאתגרא בהדך, ולא יכיל.

התרגום: בא וראה, מי שמוצא חבר כמותו שעושה כמעשיו בעולם, אוהב אותו ונדבק עמו ועושה עמו טוב. אבל הסטרא אחרא לא כך, כיון שמוצא מי שעזב את צד הקדשה של הקב"ה ועושה כמעשיו ונדבק בו, אז הוא רוצה לכלותו ולהוציאו מן העולם. האשה הזו עשתה כמעשיו ונדבקה בו, ראה מה הוא עשה בה - ׳וצבתה בטנה ונפלה ירכה׳ (במדבר ה, כז) - והקב"ה אינו כך, מי שעוזב את הסטרא אחרא ונדבק בקדוש ברוך הוא, אז אוהב אותו ועושה לו כל טוב שבעולם. עכשו, זקן, תקן עצמך, שהרי הנחש הלך לו ורוצה להתגרות בך ולא יכול.

מן המפרשים

הסולם: ת"ח מאן דאשכח וכו': בוא וראה מי שמוצא את חברו כמוהו, שעושה כמעשיו בעולם, אוהב אותו ומתדבק בו ועושה עמו חסד. אבל הסטרא אחרא אינו כן, כיון שמוצא מי שעוזב את צד הקדושה של הקב"ה, ועושה כמעשיו ומתדבק בו, אז הוא רוצה לכלותו ולהוציאו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: