ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 300 (קיב ע"א)

עצם הסוטה שנתנה לשר עשו לגורלו וחלקו

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 300 · דף קיב ע"א

לשון הזוהר

כַּךָ לְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, אַפִּיקוּ לֵיהּ מֵהַהוּא בֶּטֶן, חָטִיפוּ מִנֵּיהּ הַהוּא יָרֵךְ. לְבָתַר יָהֲבוּ לֵיהּ גַּרְמָא חַד, הַהוּא בֶּטֶן וְהַהוּא יָרֵךְ דְּסוֹטָה, וְלָא אָחֳרָא. הָא גַּרְמָא, דְּקָא יָהֲבוּ לֵיהּ לְחוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ, וְעָרַב לֵיהּ. וּבְּגִין כָּךְ, כָּל דִּינִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּינִין דִּקְשׁוֹט אִינּוּן, וּבְנִי נָשָׁא לָא יַדְעִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֻלְּהוּ בְּאֹרַח קְשׁוֹט. הִיא אַסְטִיאַת גַּרְמָהּ מִבַּעְלָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הָעוֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְגוֹ', אוּף הָכִי אִתְּתָא, כְּגַוְונָא דִּילָהּ בְּאַרְעָא׳ (משלי ב, יז).

תרגום

כָּךָ לְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מֵאוֹתָהּ הַבֶּטֶן, חָטְפוּ מִמֶּנּוּ אֶת אוֹתָהּ הַיָּרֵךְ, אַחַר כָּךְ נָתְנוּ לוֹ עֶצֶם אַחַת - אוֹתָהּ הַבֶּטֶן וְאוֹתָהּ הַיָּרֵךְ שֶׁל הַסּוֹטָה, וְלֹא אַחֵר. זוֹ הָעֶצֶם שֶׁנָּתְנוּ לְחֶלְקוֹ וּלְגוֹרָלוֹ וְעָרְבָה לוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל דִּינֵי הקב"ה הֵם דִּינֵי אֱמֶת, וּבְנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים להקב"ה, וְכֻלָּם בְּדֶרֶךְ אֱמֶת. הִיא הִסְטְתָה אֶת עַצְמָהּ מִבַּעְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְגוֹ'׳ (משלי ב, יז) '. אַף כָּךְ הָאִשָּׁה כְּדֻגְמָתָהּ בָּאָרֶץ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כך לשרו של עשו, אפיקו ליה מההוא בטן, חטיפו מניה ההוא ירך. לבתר יהבו ליה גרמא חד, ההוא בטן וההוא ירך דסוטה, ולא אחרא. הא גרמא, דקא יהבו ליה לחולקיה ועדביה, וערב ליה. ובגין כך, כל דינין דקודשא בריך הוא דינין דקשוט אינון, ובני נשא לא ידעין, ולא משגיחין לקודשא בריך הוא. וכלהו בארח קשוט. היא אסטיאת גרמה מבעלה, כמה דאת אמר ׳העוזבת אלוף נעוריה וגו', אוף הכי אתתא, כגוונא דילה בארעא׳ (משלי ב, יז).

התרגום: כך לשרו של עשו הוציאו אותו מאותה הבטן, חטפו ממנו את אותה הירך, אחר כך נתנו לו עצם אחת - אותה הבטן ואותה הירך של הסוטה, ולא אחר. זו העצם שנתנו לחלקו ולגורלו וערבה לו. ומשום כך כל דיני הקב"ה הם דיני אמת, ובני אדם לא יודעים ולא משגיחים להקב"ה, וכלם בדרך אמת. היא הסטתה את עצמה מבעלה, כמו שנאמר ׳העזבת אלוף נעוריה וגו'׳ (משלי ב, יז) '. אף כך האשה כדגמתה בארץ.

מן המפרשים

הסולם: כך לשרו של עשו וכו': כך לשרו של עשו, הוציאו אותו מבטן ההוא, חטפו ממנו ירך ההוא, ואח"כ נתנו לו עצם אחד, דהיינו בטן ההוא וירך ההוא של הסוטה, ולא אחר, זהו העצם שנתנו לו לחלקו ולגורלו וערב לו. ומשום זה כל הדינים של הקב"ה, הם דינים…

לכל המפרשים על פיסקה זו