ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 291 (קיא ע"א)

קול האשה מתחמם עם קול הנחש ונכנס למעי היולדת

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 291 · דף קיא ע"א

לשון הזוהר

וְאִם תֹּאמַר, מָה אִיכְפַּת לָן, אִי אָחִיד קָלָא בְּקָלָא, אִי לא אָחִיד. וַוי דְּהָכִי מִתְאַבְּדָן בְּנֵי עָלְמָא בְּלא דַּעְתָּא. הַאי קָלָא דְּאִתְּתָא, כַּד אִתְעֲרָב וְאִשְׁתָּתַּף בַּהֲדֵי קָלָא דְּנָחָשׁ, בְּשַׁעֲתָא דְּחַיָּיבַת וּמַרְשָׁעַת נַפְקַת מִגּוֹ אֵיפָה וּמְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, אִי עַרְעַת בְּהָנֵי תְּרֵין קַלִין, קָלָא דְּנָחָשׁ, וְקָלָא דְּאִתְּתָא, וְאִתְּתָא אִתְחַמְּמַת בְּהוּ, וְאִינּוּן בָּהּ, וְכֵיוָן (ס"א דמתחממן רוחא אזלין בהדה) דְּאִתְחַמְּמָת, מִתְעַבְּדִין רוּחָא, וְאַגְלִים בַּהֲדָהּ, עַד דִּמְשַׁטְּטָא, וְעָאל בִּמְעָהָא דְּהַאי אִתְּתָא.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, מָה אִכְפַּת לָנוּ אִם אוֹחֵז קוֹל בְּקוֹל וְאִם לֹא אוֹחֵז? אוֹי שֶׁכָּךְ מִתְאַבְּדִים בְּנֵי הָעוֹלָם בְּלִי דַעַת. הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁל הָאִשָּׁה, כְּשֶׁמִּתְעָרֵב וּמִשְׁתַּתֵּף יַחַד עִם קוֹל הַנָּחָשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהָרְשָׁעָה וּמִרְשַׁעַת יוֹצֵאת מִתּוֹךְ (הָאֵיפָה) וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם, אִם הִיא פּוֹגֶשֶׁת בְּאוֹתָם שְׁנֵי קוֹלוֹת, קוֹל הַנָּחָשׁ וְקוֹל הָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה מִתְחַמֶּמֶת בָּהֶּם וְהֵם בָּהּּ, וְכֵיוָן (שמתחממים נַעֲשִׂים רוּחַ וְהוֹלְכִים עִמָּהּ), שֶׁמִתְחַמֶּמֶת נַעֲשִׂים רוּחַ, וּמִתְגַּשֵּׁם עִמָּהּ, עַד שֶׁמְּשׁוֹטֶטֶת וְנִכְנֶסֵת לִמְעֵי אוֹתָהּ הָאִשָּׁה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואם תאמר, מה איכפת לן, אי אחיד קלא בקלא, אי לא אחיד. ווי דהכי מתאבדן בני עלמא בלא דעתא. האי קלא דאתתא, כד אתערב ואשתתף בהדי קלא דנחש, בשעתא דחייבת ומרשעת נפקת מגו איפה ומשטטא בעלמא, אי ערעת בהני תרין קלין, קלא דנחש, וקלא דאתתא, ואתתא אתחממת בהו, ואינון בה, וכיון (ס"א דמתחממן רוחא אזלין בהדה) דאתחממת, מתעבדין רוחא, ואגלים בהדה, עד דמשטטא, ועאל במעהא דהאי אתתא.

התרגום: ואם תאמר, מה אכפת לנו אם אוחז קול בקול ואם לא אוחז? אוי שכך מתאבדים בני העולם בלי דעת. הקול הזה של האשה, כשמתערב ומשתתף יחד עם קול הנחש, בשעה שהרשעה ומרשעת יוצאת מתוך (האיפה) ומשוטטת בעולם, אם היא פוגשת באותם שני קולות, קול הנחש וקול האשה, והאשה מתחממת בהם והם בה, וכיון (שמתחממים נעשים רוח והולכים עמה), שמתחממת נעשים רוח, ומתגשם עמה, עד שמשוטטת ונכנסת למעי אותה האשה.

מן המפרשים

אור החמה: עד דמשטט ועאל במעהא ונכלל באותו עובר ואחרי צאתו לאויר העולם נעשק ע"י לילי"ת כדמפרש ואזיל ההיא חייבתא תרגום המרשעת היא חייבתא והיינו לילי"ת. שליחא דההיא חייבתא גרסי'. [בכתיבה דקה]: והרא"ג ז"ל כ' כמאן דאתון אמרין. [וכאן חוזר להא…

הסולם: וא"ת מה איכפת וכו': ואם תאמר, מה נוגע לנו, אם נאחז קול בקול או לא. ומשיב, אוי שכך נאבדים בני העולם בלא דעת. קול הזה של האשה, כשמתערב ומשתתף עם הקול של הנחש, בשעה שלילית החייבת והמרשעת יוצאת מתוך האיפה שלה, ומשוטטת בעולם, אם…

לכל המפרשים על פיסקה זו