שתי נשים שקול הנחש אוחז בקולן - טמאה אחר טמאה
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 290 · דף קיא ע"א
לשון הזוהר
אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין נָשִׁין, דְּהָא כְּמָה דְּאַקְדִּימוּ, הָכִי אִינּוּן מִתְאַחֲרָן, לְגַבֵּי קָלָא דְּנָחָשׁ, עַד דְּאַדְבִּיק קָלָא בְּקָלָא, וּכְמָה דְּמִתְאַחֲרָן לְמֶעְבַּד צַעֲרָא לְבַעְלָהּ (בעבודה) בְּעִכּוּבָא דְּמִצְוָה, הָכִי אַקְדִּים קָלָא דְּנָחָשׁ, לְאִתְדַּבְּקָא בְּהַהִיא קָלָא דְּאִתְּתָא. וְאִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין נָשִׁין, דְּקָלָא דְּנָחָשׁ אָחִיד בְּקָלָא דִּלְהוֹן, כְּכַלְבָּא בְּכַלְבְּתָא, סִאוּבְתָּא בָּתַר סִאוּבְתָּא, זִּינָא בָּתַר זִינֵיהּ.
תרגום
אִלּוּ הֵן שְׁתֵּי נָשִׁים. שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁהִקְדִּימוּ, כָּךְ הֵן מִתְאַחֲרוֹת לְקוֹל הַנָּחָשׁ, עַד שֶׁנִּדְבָּק קוֹל בְּקוֹל, וּכְמוֹ שֶׁמִּתְאַחֲדוֹת לַעֲשׂוֹת צַעַר לְבַעְלָהּ (בעבודה) בְּעִכּוּב מִצְוָה, כָּךְ מַקְדִּים קוֹל הַנָּחָשׁ לְהִדָּבֵק בְּקוֹל אוֹתָהּ הָאִשָּׁה. וְאִלּוּ הֵן שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁקּוֹל הַנָּחָשׁ אוֹחֵז בַּקּוֹל שֶׁלָּהֶן כְּמוֹ כֶלֶב בְּכַלְבָּהּ, טֻמְאָה אַחַר טֻמְאָה, מִין אַחַר מִינוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלין אינון תרין נשין, דהא כמה דאקדימו, הכי אינון מתאחרן, לגבי קלא דנחש, עד דאדביק קלא בקלא, וכמה דמתאחרן למעבד צערא לבעלה (בעבודה) בעכובא דמצוה, הכי אקדים קלא דנחש, לאתדבקא בההיא קלא דאתתא. ואלין אינון תרין נשין, דקלא דנחש אחיד בקלא דלהון, ככלבא בכלבתא, סאובתא בתר סאובתא, זינא בתר זיניה.
התרגום: אלו הן שתי נשים. שהרי כמו שהקדימו, כך הן מתאחרות לקול הנחש, עד שנדבק קול בקול, וכמו שמתאחדות לעשות צער לבעלה (בעבודה) בעכוב מצוה, כך מקדים קול הנחש להדבק בקול אותה האשה. ואלו הן שתי נשים שקול הנחש אוחז בקול שלהן כמו כלב בכלבה, טמאה אחר טמאה, מין אחר מינו.
מן המפרשים
הסולם: אלין אינון תרין וכו': אלו הן שתי נשים. כי כמו שמקדימות לטבול לפני הזמן, כן הן מתאחרות אצל הקול של הנחש עד שמתדבק קול בקול. וכמו שמאחרות עונתה לעשות צער לבעלה בעכוב של מצוה, כך מקדים הקול של הנחש, להתדבק בקול ההיא של האשה. ואלו…