ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 282 (קיא ע"א)

זה פעמים - אחד שהוקש לשנים ובכורה שהתהפכה לברכה

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 282 · דף קיא ע"א

לשון הזוהר

ס"א (נ"א והא אתמר) (אבל) בְּכֹלָּא, דָּחָה יַעֲקֹב לְעֵשָׂו אֲחוּי, בְּגִין דְּלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא כְּלַל. עֵשָׂו לָא הִתְרַעַם אֶלָּא מֵחָד דְּאִינּוּן תְּרֵין, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם׳ (בראשית כז, לו). פַעֲמַיִם מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי זֶה. אֶלָּא, חַד דְּאָקִישׁ לִתְרֵין. חַד דְּנָפַק לִתְרֵין. וּמַאי נִיהוּ. בְּכֹרָתִי אִתְהַפְּכוּ אַתְוָון, וַהֲוָה בִּרְכָּתִי. ׳זֶה פַעֲמַיִם׳: חַד, דְּאִתְּקַשׁ לִתְרִין.

תרגום

ס"א (וַהֲרֵי נֶאֱמַר) (אֲבָל) שֶׁבַּכֹּל דָּחָה יַעֲקֹב אֶת עֵשָׂו אָחִיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק כְּלָל. עֵשָׂו לֹא הִתְרַעֵם אֶלָּא מֵאֶחָד שֶׁהֵם שְׁנַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם׳ (בראשית כז, לו) - פַּעֲמַיִם הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב), מַה זֶּה "זֶה"? אֶלָּא אֶחָד שֶׁהִקִּישׁ לִשְׁנַיִם, אֶחָד שֶׁיָּצָא לִשְׁנַיִם, וּמַהוּ? בְּכֹרָתִי. שֶׁהִתְהַפְּכוּ הָאוֹתִיּוֹת וְנִהְיָה בִּרְכָתִי. זֶה פַעֲמַיִם - אֶחָד שֶׁהֻקַּשׁ לִשְׁנַיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ס"א (נ"א והא אתמר) (אבל) בכלא, דחה יעקב לעשו אחוי, בגין דלא יהא ליה חולקא כלל. עשו לא התרעם אלא מחד דאינון תרין, דכתיב, ׳ויעקבני זה פעמים׳ (בראשית כז, לו). פעמים מבעי ליה, מאי זה. אלא, חד דאקיש לתרין. חד דנפק לתרין. ומאי ניהו. בכרתי אתהפכו אתוון, והוה ברכתי. ׳זה פעמים׳: חד, דאתקש לתרין.

התרגום: ס"א (והרי נאמר) (אבל) שבכל דחה יעקב את עשו אחיו, כדי שלא יהיה לו חלק כלל. עשו לא התרעם אלא מאחד שהם שנים, שכתוב ׳ויעקבני זה פעמים׳ (בראשית כז, לו) - פעמים היה צריך (לכתב), מה זה "זה"? אלא אחד שהקיש לשנים, אחד שיצא לשנים, ומהו? בכרתי. שהתהפכו האותיות ונהיה ברכתי. זה פעמים - אחד שהקש לשנים.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: ◆ דף קי"א ע"א) לפיכך לא ניתן בו מקום לשערות הראש להיותם מכסים עליו ובגמרא אמרו חרשו נותן לו דמי כלו כי האוזן הוא עיקר האדם. ‏ ומז"א נלמד דאמרינן באד"ז

הסולם: והא אתמר, בכלא דחה וכו': וכן למדנו, בכל, דחה יעקב את עשו, כדי שלא יהיה לו שום חלק בקדושה. עשו לא התרעם אלא מאחד שהם שנים, שכתוב, ויעקבני זה פעמים, ויעקבני פעמים היה צריך לומר, מהו, זה. ומשיב אלא הוא רומז, על אחד השוה לשנים אחד…

לכל המפרשים על פיסקה זו