השר של עשו לא תבע ברכה ובכורה מיעקב
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 283 · דף קיא ע"א
לשון הזוהר
וְלָא יָדַע עֵשָׂו מַה דְּעָבַד לֵיהּ בַּבֶּטֶן, אֲבָל רַב מְמָנָא דִּילֵיהּ יָדַע הֲוָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַרְגִּישׁ שְׁמַיָּא וחֵיילַיְיהוּ לְקָלָא דָּא, דְּהָא בְּרָכָה וּבְכוֹרָה לָא תָּבַע מְמָנָא דִּילֵיהּ, וְלָא אָמַר. דְּהָא בְּרָכָה הֲוָה לֵיהּ לְמִתְבַּע, וְלָא תָּבַע. אָחוּהָ הָא תָּבַע ודַּאי, דִּכְתִּיב, ׳וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם וְלָא בָּעָא יַעֲקֹב לְמֵיהָב לֵיהּ לְמֵיכַל, עַד דְּנָטַל מִנֵּיה בְּכוֹרָתָא דִּילֵיהּ׳ (ישעיהו נח, ז).
תרגום
וְלֹא יָדַע עֵשָׂו מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ בַּבֶּטֶן, אֲבָל הַשַּׂר הַמְמֻנֶּה שֶׁלוֹ הָיָה יוֹדֵעַ, והקב"ה רִגֵּשׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְחֵילֵיהֶם לַקּוֹל הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי בְּרָכָה וּבְכוֹרָה לֹא תָבַע הַמְמֻנֶּה שֶׁלוֹ, וְלֹא אָמַר. שֶׁהֲרֵי בְּרָכָה הָיָה לוֹ לִתְבּעַ וְלֹא תָבַע. אַחֲוָה הֲרֵי וַדַּאי תָּבַע, שֶׁכָּתוּב ׳וּמִבְּשָׂרְךְ לֹא תִתְעַלָּם, וְלֹא רָצָה יַעֲקֹב לָתֵת לוֹ לֶאֱכֹל, עַד שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ אֶת בְּכוֹרָתוֹ׳ (ישעיה נח, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולא ידע עשו מה דעבד ליה בבטן, אבל רב ממנא דיליה ידע הוה, וקודשא בריך הוא ארגיש שמיא וחיילייהו לקלא דא, דהא ברכה ובכורה לא תבע ממנא דיליה, ולא אמר. דהא ברכה הוה ליה למתבע, ולא תבע. אחוה הא תבע ודאי, דכתיב, ׳ומבשרך לא תתעלם ולא בעא יעקב למיהב ליה למיכל, עד דנטל מניה בכורתא דיליה׳ (ישעיהו נח, ז).
התרגום: ולא ידע עשו מה שעשה לו בבטן, אבל השר הממנה שלו היה יודע, והקב"ה רגש את השמים וחיליהם לקול הזה, שהרי ברכה ובכורה לא תבע הממנה שלו, ולא אמר. שהרי ברכה היה לו לתבע ולא תבע. אחוה הרי ודאי תבע, שכתוב ׳ומבשרך לא תתעלם, ולא רצה יעקב לתת לו לאכל, עד שנטל ממנו את בכורתו׳ (ישעיה נח, ז).
מן המפרשים
הסולם: ולא ידע עשו וכו': ולא ידע עשו מה שעשה לו בבטן, אבל השר הממנה שלו היה יודע. והקב"ה הרעים את השמים וצבאם לקול הזה, של קטרוגו של שרו של עשו, כי ברכה ובכורה לא נשה הממונה שלו, ולא אמר. כי ברכה היה לו לנשות ולא נשה. אחוה הוא נשה…