ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 259 (קט ע"ב)

אהבתי את אדני - תשובה ברחמים כרחמי הראשית

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 259 · דף קט ע"ב

לשון הזוהר

וְהָכָא, בְּעוֹד דְּאִיהוּ בְּהַאי אִתְּתָא, אַסְגֵּי (ויקרא רמ"ד ע"א) צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּכָל יוֹמָא, לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, כְּמָה דְּהֲוָה שֵׁירוּתָא בְּרַחֲמֵי, הָכִי הוּא סוֹפָא בְּרַחֲמֵי, וְדָא הוּא ׳אָמֹר יֹאמַר׳. אֱמוֹר בְּקַדְמִיתָא, כַּד אַקְדִּים בְּרַחֲמֵי. יֹאמַר בְּסוֹפָא וְיִתְקַבֵּל בְּרַחֲמֵי. וּמַה יֹּאמַר. ׳אָהַבְתִּי אֶת׳ אֲדוֹנִי - דִּבְּגִין דָּא, וּבִסְגִּיאוּ דִּצְלוֹתִין, רָחִים לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אַתְקִין עוֹבָדוֹי, וְאָמַר ׳אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי׳. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַבִּיל לֵיהּ, בְּהַהוּא תִּיּוּבְתָּא, וּבְאִינּוּן סְגִּיאוּ דִּצְלוֹתִין.

תרגום

וְכָאן בְּעוֹד שֶׁהוּא בָּאִשָּׁה הַזּוֹ, מַרְבֶּה תְפִלוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְכָל יוֹם לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָרֵאשִׁית בְּרַחֲמִים, כָּךְ הוּא הַסּוֹף בְּרַחֲמִים. וְזֶהוּ ׳אָמֹר יֹאמַר׳. אָמֹר - בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁהִקְדִּים בְּרַחֲמִים. יֹאמַר - בַּסּוֹף, וְיִתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים. וּמַה יֹּאמַר? ׳אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי׳ (שמות כא, ה) - שֶׁבִּגְלַל זֶה וּבְרֹב הַתְּפִלוֹת אוֹהֵב אֶת הקב"ה. מְתַקֵּן מַעֲשָׂיו, וְאוֹמֵר ׳אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי׳ - והקב"ה מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ תְּשׁוּבָה וּבְאוֹתָן הַתְּפִלוֹת הָרַבּוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והכא, בעוד דאיהו בהאי אתתא, אסגי (ויקרא רמ"ד ע"א) צלותין ובעותין בכל יומא, לגבי מלכא קדישא, כמה דהוה שירותא ברחמי, הכי הוא סופא ברחמי, ודא הוא ׳אמר יאמר׳. אמור בקדמיתא, כד אקדים ברחמי. יאמר בסופא ויתקבל ברחמי. ומה יאמר. ׳אהבתי את׳ אדוני - דבגין דא, ובסגיאו דצלותין, רחים ליה לקודשא בריך הוא. אתקין עובדוי, ואמר ׳אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׳. וקודשא בריך הוא קביל ליה, בההוא תיובתא, ובאינון סגיאו דצלותין.

התרגום: וכאן בעוד שהוא באשה הזו, מרבה תפלות ובקשות בכל יום למלך הקדוש. כמו שהיה הראשית ברחמים, כך הוא הסוף ברחמים. וזהו ׳אמר יאמר׳. אמר - בתחלה, כשהקדים ברחמים. יאמר - בסוף, ויתקבל ברחמים. ומה יאמר? ׳אהבתי את אדני׳ (שמות כא, ה) - שבגלל זה וברב התפלות אוהב את הקב"ה. מתקן מעשיו, ואומר ׳אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׳ - והקב"ה מקבל אותו באותה תשובה ובאותן התפלות הרבות.

מן המפרשים

אור החמה: אהבתי את אדוני דבג"ד וגומר קשיא ליה דמשמע שהאמיר' לבד היא אהבתי לז"א שצריך שירבה אמירות ותחנונים והיינו אהבתי דרחים לקב"ה ועם ב' אלו תפלה ואהבה צריך עוד תיקון מעשיו מפני שהוא אוהב אשתו ובניו ואינו רוצה להתגלגל פעם אחרת אלא…

הסולם: והכא בעוד דאיהו וכו': וכאן, בעניננו בעוד שהעבד הוא עם אשה הזו. הוא מרבה תפלות ובקשות בכל יום למלך הקדוש, כמו שהיה תחלת לקיחתה ע"י רחמים, (כנ"ל באות רע"ז) כך הוא הסוף ברחמים. וזה הוא אמר יאמר, אמר, בתחילת, כשהקדים ברחמים. יאמר,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: